השבים בדמעה

הירידה מהארץ בתקופת המנדט הבריטי היא אחת התופעות העלומות והטעונות ביותר בתולדות היישוב. כשישים אלף איש עזבו, אך מעט מאוד נכתב על כך; זאת משום שההיסטוריוגרפיה הציונית ראתה בתופעה סטירת לחי למאבק הלאומי והציגה אותה כתחום שאינו ראוי למחקר. ספר זה מבקש לחשוף תופעה שהיא חלק מהותי מהההיסטוריה הישראלית. בתולדות היישוב שרר תמיד מתח בין מי שהלך בשדות לבין מי שפסע לאטו אל הנמל, בין מי שחרש ובנה לבין מי שארז והפליג; דברי ימי היישוב ייוותרו חסרים אם נעלים עין מן "היורדים" בסיפור הציוני.ספר זה ממוקם בתפר שבין ההיסטוריה, הסוציולוגיה והדמוגרפיה, והוא פותח "מרחב זיכרון" חדש ומפתיע; זאת בהתאם להשקפת הזרם החברתי בהיסטוריה,  הבוחר למקד את חקירתו דווקא בשוליים הנשכחים, בקבוצות המוחלשות, בסיפורים שהודרו מן ההיסטוריה.ד"ר מאיר מרגלית הוא מרצה במכללה האקדמית אונו, עוסק בחינוך, זכויות אדם ומדיניות אוּרבנית בירושלים.