מורשת האימהות

הספר מבקש לגשת למשבר הרב-מימדי בפניו עומדת הציביליזציה המערבית מנקודת מבט אלטרנטיבית ולא שכיחה - הלוגיקה של האימהות כבסיס למהפכת-נגד לסדר הפטריארכלי המערבי, תוך הדגשת שלושה מרכיבים: הבנת הכישלון העמוק של הציוויליזציה המערבית, הנגזרת מהפטריארכיה כשלילה של המטריארכיה, ממערכת המלחמה שלה, ומתפיסת הטבע כחומר מת; נקודות המבט של נשים, במיוחד האימהות כהיגיון אנושי אלטרנטיבי והמטריארכיה כסדר חברתי, פוליטי וכלכלי חלופי; והצורך בשינוי כולל, עמוק ומקיף.על בסיס חשיבה פמיניסטית, כלכלת הנתינה האימהית, חכמת העמים הילידים ולימודים מטריארכאליים מודרניים, ותוך שימוש במתודולוגיה של -REMATRIATIO- ניכוס מחדש של התרבות והידע והמשאבים של ה, הספר מציע פרדיגמה אלטרנטיבית המשלבת נתינה, קשרי גומלין, קהילתיות ומקומיות, אינדיבידואליזם מכבד, כלכלת הקיום, איזון ואחריות, רוחניות וקדושה  והרמוניה. זו אינה השקפה אוטופית אלא דרך לדמיין חזון שינחה את האקטיביזם והחשיבה.שימוש בתפיסת עולם זו מוביל להבנה מחודשת של מושגים כגון אימהות, משפחה, אקטיביזם, טרנס-הומניזם, שלום, מיניות, זהות ושייכות. תוך מודעות למלכודות שבדרך, הספר מציע דרכים למימוש השקפת עולם זו במערב. היא פעילה וחוקרת פמיניסטית, פעילת שלום, אם לאודין, מעצבת ואמנית. הייתה ראשת התוכנית ללימודי נשים ולימדה סוציולוגיה של השיטור במכללה האקדמית בית ברל, ופרסמה מאמרים וספרים בנושאים אלו. אראלה הייתה בין מייסדות מרכז "קול האישה" בירושלים ותנועת נשים לשלום "האם החמישית". הייתה פעילה ב"נשים בשחור" וחברת הנהלה "בצלם". יזמה את כנס "קישורים" לדיון של פעילים בקשר בין סביבה, למלחמה, פמיניזם וגזענות. כיום שדמי מובילה יוזמה להקמת מוזיאון היסטורי ורב תרבותי לתרבות ואמנות נשים בירוחם. היא גם פעילה בתנועת "אחותי", ב"אישה לאישה" בחיפה, ובשתי תנועות גלובליות העוסקות בכלכלת הנתינה האימהית ובלימודים מטריארכליים מודרניים.