מחול מרצדת ורוח

"ארץ שבה אלף בורות אוגרים מי מרזבים לימי חמה יבשים. אלף מצודות לצופים, מראש הר – על דרך והלך. נעימות חליל ודנדוני פעמונים, זרימות נחלים ושפע פריחות יהדהדו. בה מחרשה ומורג מזמורם ירננו – הללויה." נכתב כחוויה וכרומן היסטורי מארץ הגליל, שבה שרדו היהודים בכל הדורות. גם כאשר רוב העם היה בגולה – הארץ לא הייתה ריקה מיהודים. הם שמרו על גחלת הקיום היהודי בארץ. חרשו, זרעו, בנו בתי כנסת וניהלו חיים סדירים, למרות האויבים הרבים שהלמו בהם והפרו את השלווה מדי פעם. לאורך כל הדרך פיעמה התקווה במרחב המשגשג – הגליל, על יופיו, ירקותו ושפעת מימיו. , ילידת צפת – דור ששי בארץ, כיום תושבת נהריה.