הרואה ברוחות

בפעם הראשונה שראתה את פני אהובה, הייתה לנה בת שש. כבר אז ידעה שאינה ילדה רגילה, שהיא נושאת את "גן המרפאות", ושהבית שלה הוא סככת הצמחים המסתורית של סבתא, המכשפה מאוהיי. שם המתיקו השתים רזי רזים של עולמות אחרים כפי שעברו בשושלת הנשים המשפחתית. לנה זכתה לטקס חניכה ארוך ומרתק, שבסופו תהפוך למכשפה לבנה. ואולם, השביל שבו פסעה עם סבתא החל להסתעף בלוויה של סבא – כשנגלו בעשן פניו של האחד, אותו הוסיפה לחפש מאז בכל גבר שפגשה.בסיפור חייה והתפתחותה של לנה, שזורים ביד אומן סגולותיה המרפאות המובילות את מטופליה מכאן ועכשיו לגלגולים קודמים. הדרך שהיא הולכת בה עם המטופל האחרון מביאה לשיאו את סיפורה המהפנט של לנה, הזורם כטקס אינדיאני קדום: התופים לוחשים לאט-לאט, עד שהם הולמים בקצב מסחרר, הדם סוער בלהט החושים – והנשמה נרגעת.ברומן, , מושלת המחברת ביד בוטחת בשפה הנפרשת כמניפה מרהיבה, ככל שעוד ועוד דלתות נפתחות אל מצולות הנפש ואל עולמות רחוקים וזמנים אחרים. נודדת בין מילים לנוסחאות, בין רוח לבריאה ומשתאה לעיתים קרובות.