והרעב כבד בארץ

הספר סוקר את שינויי האקלים שאירעו במשך ההיסטוריה של המזרח התיכון. מסקירה זו מתברר שבתקופות חמות תכפו הבַּצָרות שהביאו לנטישת החקלאות ולפלישות של שבטי המדבר ואילו בתקופות הקרות, שהיו גשומות, חלה פריחה של האזור והתפשטות ארץ המזרע לספָר המדברי. בכמה מקרים האקלים הקר הביא לפלישת עממים מהצפון שם הורעו תנאי המחיה. אלו הביאו את תרבויות הנחושת, הברונזה והברזל. הספר פותח בתיאור המהפכות שחלו בהבנת חוקרי ההיסטוריה את תפקיד שינויי האקלים על ההיסטוריה של האזור. בהמשך הקורא עומד על הרקע המשותף לכל תרבויות ארצות המקרא בתפישת מושג "המים הקדמונים" כרקע לסיפורים המתארים את בריאת העולם. בספר פרקים הדנים בתנאי האקלים בתקופות בהן החלה ההתגבשות של שבטי העברים לעם. עקב הידע החדש על שינויי האקלים ועל השפעתם על ההיסטוריה מוצגות מקבילות בין סיפורי המקרא לתנאים הסביבתיים שניתן לשחזרם. המסקנה היא שלשינויים הייתה השפעה על נדידת האבות, יציאת מצרים, הנדודים במדבר סיני והתנחלות הקבע שלהם בארץ כנען עם שיפור האקלים ולפריחה הכלכלית בתקופות הבית הראשון והשני. התחממות אקלימית החלה בסוף התקופה הביזנטית ותחילת התקופה הערבית. בעקבותיה הִצחיח האזור, החלה פלישת דיונות חול לשפלת החוף ונטישת הערים בספר המדבר., פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מייסד המרכז למשאבי מים של המכון לחקר המדבר בקריית בן גוריון בשדה בוקר. התמחה במחקר משאבי מים באזורים צחיחים והשפעת שינויי האקלים על משאבי המים והמערכות החברתיותֿכלכליות. ב-1985 הוענק לו פרס ברגמן על תרומתו לפיתוח הנגב. ב-2003 – פרס נשיא האגודה הבינ"ל להידרוגיאולוגיה על תרומתו המדעית למחקר מים באזורים צחיחים והשפעת שינויי האקלים על אזורים אלו: ב-2004 קיבל את התואר חבר כבוד באי"ל (אגודה ישראלית למשאבי מים).קיבל את תואר הדוקטור מהאוניברסיטה העברית על חיבורו "תקופות המעבר הקדומות בארכיאולוגיה של סוריה וא"י". בין פרסומיו ערכים באנציקלופדיה של החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, האנציקלופדיה לארכיאולוגיה של אוקספורד, המילון המקראי של "אנקור" (Anchor) וכן דו"חות על חפירותיו באתרים שונים בא"י.