חנות הצעצועים המכושפת

בליל קיץ חם מלאני בת החמש עשרה מתגנבת לחדר השינה של הוריה, מודדת את שמלת הכלולות של אִימהּ ויורדת לגן לבושה לבן. למחרת בבוקר חייה נהרסים. היא נאלצת לעזוב את בית ילדותה ונשלחת לגור בלונדון עם קרובי משפחה עניים שלא פגשה מעולם: הדודה מרגרט, ששערה אדום כאש והיא אינה מדברת, ושני אחיה, פרנסי המגושם שמנגן בכינור כשד משחת, ופין האמן, יפה אך מטונף, שמנשק אותה בין חורבות יריד השעשועים ואולי עוד ילמד אותה מה זאת אהבה. מבעד לחור המנעול היא צופה בהם מנגנים ורוקדים בלילות. ובכולם רודה הדוד פיליפ, גברתן זועם שאינו אוהב אלא את מריונטות העץ בגודל טבעי שהוא בונה בחנות הצעצועים שלו. מה יהיה עליהם כולם כשהדוד מחליט להעלות במרתף מחזה אימים בכיכובם של בני הבית? "חנות הצעצועים המכושפת" ראה אור ב־1967 וקנה לו מאז מעמד מכונן. זהו רומן גותי שמשרטט את התבגרותה המינית והנפשית של נערה באמצעות מעשייה אפלה, מוּכּרת ולא מוּכּרת. בעולמה הספרותי של קרטר, האגדה והמציאות מתקיימות במישור אחד, וביצירה מופתית זו הן חוברות למפגן מרהיב של אמנות, אלימות וגאולה: אמנם אהבתם המשובשת של מלאני ופין כובלת אותם זה לזה, אך היא גם מוציאה אותם לחופשי. "כל קריאה בקרטר היא קריאה מחשמלת. היא מדליקה את המוח הקורא ואת העצבים הכותבים. קרטר כמובן מחווטת מחדש כמה סיפורים ישנים מאוד. אבל בזמן הקריאה הרגשתי שאני, הקוראת־הכותבת, אני היא שמתעצבת מחדש באופן חיוני כלשהו." קלי לינק "אנג'לה קרטר הייתה גאונה." ניל גיימן -- מהכריכה האחורית.