גשרי הכלכלה

במקום הגישה המוכרת, שגרסה שהסכמים מדיניים מקיפים יביאו לקשרים כלכליים, כיום שולטת גישת גשרי הכלכלה: התמריצים לקשרים כלכליים מסייעים ויסייעו להגיע לקירבה מדינית, בין ישראל למדינות ערב. "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות ובחריין, הם דוגמה מובהקת למגמה זו, אך הם רק קצה הקרחון.מדינות ערב רוצות בקשר עם ישראל, לא כי הן אוהבות את ישראל (הן לא), אלא כי הן אוהבות את עצמן. אלו נאבקות יום יום עם בעיות דרמטיות - שפתרונן נמצא במידה רבה בחדשנות הישראלית ובמיקומה הגיאוגרפי – בנושאי מים, חקלאות, אנרגיה, מסחר, תעסוקה ועוד. הצורך בקשרים כלכליים הוא הדדי ובשונה מחלום העבר בדבר "מזרח תיכון חדש", בפני ישראל, המגזר העסקי והאזרחים ניצבות הזדמנויות כלכליות ומדיניות היסטוריות, שאסור להחמיצן. - עיר העתיד הסעודית והקשר הישראלי- ברית הגז שתיצור לאירופה חלופה למסלול הטורקי- ההזדמנות הכלכלית של פעם בדור לשינוי הפרדיגמה מול לבנון- "דרך הבשמים החדשה" שתשחזר נתיבים שעיצבו את המזרח התיכון לפני אלפיים שנה- סהר הסיליקון שמתהווה מול עינינו- גשרי הכלכלה "ברמת המיקרו" גם מול מדינות אויב מובהקות- מרוץ החלל שהגיע גם למזרח התיכוןבמשך עשרות שנים סוגיית השלום עם הערבים הייתה זו שפילגה את ישראל בין ימין ושמאל. הגישה המפוכחת שמציג ספר זה עשויה להיות גם הגשר בין המחנות הפוליטיים בישראל והמתווה לכל מי שמעדיף מציאות טובה יותר בימינו על פני חלומות, שספק רב מתי ואם בכלל יתגשמו.--- הוא בוגר מסלול של אגף המודיעין, שבו שירת כמפקד וכחוקר מדיני וכלכלי בכיר. לאיל תואר ראשון בכלכלה ובלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, תואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית וניסיון כמגשר בסכסוכים אזרחיים. כיום, עובד בחברת , חברה בינלאומית מובילה לייעוץ אסטרטגי, מתוך שאיפה להפוך את ישראל והעולם למקום טוב ומשגשג יותר.