להיות תומר כוהנר 2

שבוע חדש. לקום אליו ריק. להתעורר כאילו לא היו חלומות בלילה. גם היום, להחליק לתפקיד. אני ניגש למקלחת, נמנע עדיין מהדמות בראי. עוד לא לגמרי ער, אבל ללא ספק דרוך. מאז המקרה במאלמו, הבוקר הפך לזמן הכי מתוח. לפעמים אני פורץ לתוכו כמו צוות לוט"ר, בבעיטה ואקדחים שלופים, רק לוודא שהכול בסדר, שאני זוכר: קוראים לי טום רינגר, אני מדבר רק אנגלית. אחרי כמה דקות הגוף נרגע. אני הולך למטבח ומכין קפה, לוגם, ומתמזג עם הסביבה. זאת הדירה שלי, אלה החיים הנעימים שלי. חיים של בחור מערבי נאור שנחוש להילחם ברשע הציוני. אני ממשש את התחבושת מתחת לשרוול, לחדד, להזכיר לעצמי מה הוא סוחב. טום רינגר, כלומר תומר כוהנר, סוכן המוסד המיומן, עושה חיל בעבודתו. חי בזהות בדויה, בכיסוי עמוק בארצות הברית ובהדרגה הולך ומתברג אל תוך מערכת הביון האיראנית כסוכן כפול. אבל להצלחה שלו יש מחירים – הבדידות, הגעגוע לאהובה שהוא נאלץ להשאיר מאחור, הקושי לשמור על הכיסוי בתוך המציאות של אחרי שבעה באוקטובר, שמבעירה את השטח. כשהוא מקבל הזמנה מהאיראנים לנסוע כשתול שלהם לכנס מדעי בבאקו, המפעילים שלו במוסד דוחפים אותו לשם בהתלהבות. אבל לא הם ולא הוא יודעים שכדי להצליח במשימתו הוא ייאלץ לסכן את כל מה שיש לו, את הזהות שלו, את החיים שלו, ואת חייה של האישה שהוא אוהב. -- מהכריכה האחורית