זולי

חייה של זוֹלי נוֹבוֹטנָה, ילדה צוענייה, מתחילים בדרכים המוריקות של סלובקיה, כאשר היא וסבהּ מגיעים לאגם שקט, שבו הטביע חיל המשמר הפשיסטי את בני משפחתם. השניים יוצאים לדרך על מנת להצטרף לשבט אחר של נגנֵי נבל נודדים. כך נפתח אפוס של שירה, של אינטימיות ובגידה. על רקע אירועי מלחמת העולם השנייה זולי הופכת למשוררת נודעת בקרב בני עמה. קבוצה של אינטלקטואלים קומוניסטים מאמצת אותה אל חיקה, והיא מתוודעת לעולם הספרות שהמסורת הצוענית מתייחסת אליו בחשד. צעיר אנגלי, סטפן סוֶון, מתאהב בה ומפרסם את שיריה. אבל אז הפוליטיקה מתערבת לרעה באהבה. המִמשל משתמש בשירים כנגד הצוענים, וזולי הופכת למוּקצה. היא נוטשת את תשוקתה למילים, מסרבת להמשיך ולכתוב והופכת לנוודת המחפשת לה חיים חדשים. "קולום מקאן ניחן ברוח הרפתקנית ובעין נוקבת רחומה. זהו סיפור על אהבה ואובדן שנוסק ומתרסק לתפארת לאורך עשורים אחדים במזרח אירופה."    "שיר הלל לייחודיוּת... קול מחאה נגד ההומוגניות."