מחשבות על המוות

ספרו של זאב לוי מחשבות על המוות מתמקד בשאלת המוות והמיתה כפי שהם משתקפים בהגות הפילוסופית לדורותיה ובזמננו, כמו גם במחשבת ישראל ובמקורות היהדות. הדיון במוות עוסק בעיקר בהיבטים מטפיזיים ועיוניים, בשעה שהדיון במיתה נדרש להשלכות פילוסופיות-אתיות במספר סוגיות בעלות משמעויות אקטואליות יותר, כגון אויתנזיה, הפלה מלאכותית, התאבדות ועונש מוות. בעיות אלה אינן דנות במוות המוני – כתוצאה ממלחמות, אסונות טבע, מגפות וכדומה – אלא הן כרוכות בהכרעה אישית של אדם על חייו ומותו של אדם אחר. את הספר חותם אפילוג המלבן את סוגיית המוות בפילוסופיה של עמנואל לוינס, אחד ההוגים החשובים ביותר של המאה ה-20. לוינס עוסק בין היתר בשאלת האלמוות, דהיינו מה מצפה – אם מצפה בכלל משהו – לאדם עם מותו. בניגוד להיידגר, לוינס שולל את ההשקפה כי המוות הוא ודאות אונטולוגית שאינה דורשת שום התנסות להשגתה, וכי החיים הם "ריצה אל המוות". לדעתו, המוות מתגלם בהתנסות במותם של אחרים. מה שקורה לאחר המוות נשאר פתוח לספקולציה, שכן אף אחד עדיין לא חזר משם. כמו שפינוזה בזמנו, גם לוינס רואה את מהות האדם בחיים ולא במוות. הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה ולמחשבת ישראל בעת החדשה. תחומי העיון העיקריים שלו הם הרמנויטיקה, סטרוקטורליזם, דקונסטרוקציה ואתיקה, והם גם היוו נושאים מרכזיים של ספריו. כמו כן עסק רבות בפילוסופיה של ברוך שפינוזה, פרנץ רוזנצווייג ועמנואל לוינס – שעליהם חיבר מונוגרפיות מפורטות. עם בנו, נדב (זאולוג במקצועו), כתב לאחרונה ספר מקיף על "בעלי-חיים, רגשות ואתיקה".