יורה לכל הכיוונים

הוא 'ספר מלחמה' לא רגיל. הוא קצר וקליל, אך בו בעת הוא טומן בתוכו שלל חוויות, מסקנות, וצחוק. ברוכים הבאים לעולמו של חייל פשוט, מילים פשוטות. בספר אין עיכובים, פניות עדינות או דמויות עגולות, זה ספרינט. מובטח מסע מלא תהיות, הרהורים, צלילה פנימה. מוכנים למסע?"חזרה אלינו, צד מזרח-ההריסות. בדרך למטה מהגג לכיוון החד-קומתי, טיהרנו בזריזות שוב את חדרי הבניין שדרכו עלינו למעלה. עלה בגורלי לפתוח את החדר הראשון בקומה השנייה. מולי מיטה זוגית מאובקת, אני מסתכל מתחתיה ולפתע חתול קטן ואמיץ במיוחד מתנגש במצחי כחלק מבריחתו החוצה, תוך כדי שמקניט אותי (מיאווו!), הביצים שלי התערבלו אך נותרו במקומן. אזעקת שווא, ממשיכים.עניין מוזר הוא עניין החדרים. כשאני פותח את החדר, זה רק אני והוא. זה אני לבד קנה-קדימה לקראת פתחו של יקום מלא מסתורין, אלים ומסוכן. הכל יכול לקרות כאן ועכשיו. אני התמכרתי לחדרים האלה, כמו מהמר כפייתי שמוריד ידיות הגרלה בלאס וגאס, ככה אני מכור לפתחם של חדרים. כשאני לבד, אני והזיג, המשימה בהירה יותר מתחושותיי. אלוהים! אני שייך! לפה! מחשבותיי, הרהוריי, כולם עומדים דום מול ידיי הפזיזות, מבטי החד וצעדיי הנחושים- עכשיו אין תהיות, ימין ושמאל- סריקה עם אצבע על ההדק. כל חיי אני בלם אפור בתחתית מגרש, לא יוצא לי לבעוט יותר מדי בעיטות מכריעות, אבל לפתע אני בועט ועוד איך! כל חדר הוא בעיטת פנדל בשם מדינת היהודים באליפות העולם. בחיי! אני מכור לחדרים האלה."הקריאה אינה מסתיימת במילה האחרונה שכתובה. תופתעו לגלות כוחות מחודשים לאחריה, עוד נצמח מכאן.