שרבר : הערות פסיכואנליטיות על תיאור-מקרה אוטוביוגרפי של פרנויה

דניאל פול שרבר, שופט עליון בבית-המשפט הגבוה של סקסוניה, הלהיט את דמיונו של פרויד, שבהתלהבותו טען שצריך היה למנות אותו למנהל בית-חולים לחולי-נפש. למרות שמעולם לא פגש בו, תיאר פרויד בחיבה רבה את "שרבר הנפלא", ואת עולם ההזיות ההומוסקסואליות של השופט ששוחח עם אלוהים. בניתוח מזהיר קורא פרויד בנפשו של שרבר כמו בספר פתוח. הפעם, שלא כמו בשאר תיאורי-המקרים שלו, אכן מנתח פרויד את ספרו האוטוביוגרפי של שרבר, שהוא תיעוד יחיד במינו של טירוף, בלשונו הבהירה והמרתקת של הפרנואיד עצמו. כישוריו הספרותיים של פרויד הפכו את תיאורי-המקרים שלו ליצירות מופת ספרותיות, שפרצו אל מחוץ לגבולותיה המקצועיים של הפסיכואנליזה. עד היום מרתקים תיאורי-המקרים המעטים שכתב קוראים רבים, הנשבים בקסמיהם.  הוא תיאור-מקרה מהפכני, שבו בחן פרויד במבט חדש את הפרנויה, והוא מופיע כאן לראשונה בתרגומו העברי. , שערך את תיאורי-המקרים של פרויד בעברית, הוסיף מבוא מקיף ומאמר החושף את ילדותו של שרבר, ואת התנהגותו הקיצונית של אביב. ד"ר דרור גרין חיבר גם את הספרים 'פרויד נגד דורה' ו'תיאורי-המקרים של פרויד'.