הבית הקבילי או העולם במהופך

"החלק הנמוך, החשוך והלילי של הבית הוא מקום הימצאם של החפצים הלחים, הירוקים או הבלתי מבושלים – כדי מים המונחים על ספסלים משני עבריה של הכניסה לרפת, או שעונים על קיר החושך, וכן עץ וחציר ירוק – וגם של היצורים הטבעיים (שוורים ופרות, חמורים ופרדות). זהו מקום התרחשותן של הפעילויות הטבעיות (שינה, יחסי מין, לידה) וגם של המוות. חלק זה מנוגד, כשם שהטבע מנוגד לתרבות, לחלק הגבוה, המואר, האצילי, מקום הימצאם של בני האדם, ובפרט של האורח, של האש ושל החפצים שיוצרו בעזרת האש: מנורה, כלי מטבח, רוֹבה, סמל לגאווה הגברית, המגנה על הגאווה הנשית – והנוּל, סמל כל ההגנות והמקום שבו מתקיימות שתי הפעילויות התרבותיות האופייניות המתבצעות במרחב הבית: הבישול והאריגה. יחסי ניגוד אלה מתבטאים מבעד למכלול שלם של סימנים המאשרים זה את זה ומכוננים אותם, ובה בעת מקבלים מהם את משמעותם". (2002-1930) נחשב לאחד מחשובי הסוציולוגים במחצית השנייה של המאה ה-20. עבודתו בחנה כיצד מערכות חברתיות מייצרות ומשעתקות מבני כוח, במטרה לעמוד על הדרך שבה מתקבע מעמד חברתי על ידי דיספוזיציות הנרכשות באופן מתמשך במשחקים חברתיים. ראו ברסלינג ספריו "שאלות בסוציולוגיה" (2005) ו"השליטה הגברית" (2007).