חוות דעת

(Johannes Reuchlin, 1455-1522), מבכירי הלמדנים והאינטלקטואל הציבורי הבולט בזמנו, התייצב נגד המומר יוהנס פפרקורן שיזם תוכנית לשריפת ספרי היהודים - התלמוד ואחרים – מתוך כוונה להביא להתנצרותם של היהודים, או לחילופין לגירושם. רויכלין ניהל נגדו מערכה בלתי מתפשרת. פפרקורן הסתייע רבות באנשי המסדר הדומיניקני, רובם ועיקרם תאולוגים מאוניברסיטת קלן. הסיכונים שנטל רויכלין על עצמו היו ממשיים, לא רק לשמו הטוב, לרכושו ולכתביו, אלא לחייו ממש. בגרמניה ובחצר האפיפיור ברומא התנהלו נגד רויכלין הליכים משפטיים שארכו כעשור על פיהם הפגין יחס מועדף כלפי היהדות והיהודים הבוגדניים, והוא אף עלול היה להימצא אשם במינות.בחוות-דעתו המשפטית אותה הגיש לקיסר מקסימיליאן הראשון, והיא מובאת כאן לראשונה בתרגום עברי, מצהיר רויכלין: "היהודי הוא יציר האל בדיוק כמוני". לא פחות ליברלית היא עמידתו על כך שהיהודים הם נתיני האימפריה הרומית הקדושה ויש להתייחס אליהם בהתאם לחוק האימפריאלי: אין להחרים את רכושם ואת ספריהם בפרט. וכיוון שאינם נוצרים, אמונתם הדתית היא עניינם שלהם בלבד. ד"ר הוא חוקר ומתרגם; עמית מחקר בביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת חיפה. ספריו ומאמריו עוסקים במשנותיהם של דזידריוס ארסמוס, ניקולאס מקוזה ויוהנס רויכלין. על תרגומיו (מלטינית) נמנים "השבח לטיפשות" מאת ארסמוס, "מכתבי אנשים חשוכים" מאת אולריך פון הוטן, "על האינדיאנים ועל הזכות למלחמה" מאת פרנסיסקו דה ויטוריה.