יומנו של פטר גינז 1942-1941

הוא שאחראי לגילויו של היומן. בשנת 2003, לקראת שיגורה של מעבורת החלל "קולומביה", ביקש האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, בן לניצולת אושוויץ, לקחת עמו במסעו סמל כלשהו לשואה. על פי הצעת מוזיאון "יד ושם", נבחר ללוות אותו הרישום "נוף ירח", שיצר ב־1942 פטר גינז, נער יהודי יליד פראג שנספה באותו מחנה השמדה. בסופו של דבר, הרישום שנשא איתו רמון אל מותו הוא שהוציא מחושך לאור את דפי היומן שכתב הצעיר הצ'כי, ושבהם תיעד את חיי היומיום בעיר הולדתו הכבושה בשנים 1942-1941. שבועות ספורים לאחר התפוצצות ה"קולומביה" פנה תושב פראג אל מוזיאון "יד ושם" ועניין אותו בשש מחברות גדושות בכתביו של פטר ובציוריו, שמצא בבית ישן שקנה בפרוור של העיר. הפריטים שהתגלו - בין השאר שני יומנים קטנים וסיפורים שכתב פטר - נבדקו בידי אחותו, חוה פרסבורגר, והיא אישרה את האותנטיות שלהם. מאז יצא לאור תורגם ל־11 שפות, והיה מועמד לפרס ספר הנוער הטוב ביותר בגרמניה לשנת 2007. "עדותו הכואבת של צעיר מוכשר ואמיץ, שכתב ביומנו את הספדו שלו." "ציוריו וקטעי כתיבתו העיתונאית והספרותית חושפים נפש עדינה ונסערת, מחשבה בהירה ויצירתיות, שלא ניתנה להם הזדמנות להשתבח." "מטלטל... חשוב כמו יומנה של אנה פרנק." "פטר מציג נקודת מבט לא סנטימנטלית על עולמו המשתנה, התבוננות שעולָה בקנה אחד עם אישיותו: ספק מדען, ספק כתב, ומעל הכול, עדיין, ילד קטן."