מחכים לניסים

כְּשֶׁמְּשַׂחֲקִים הַזְּמַן טָס, כְּשֶׁמְּסַדְּרִים אֶת הַחֶדֶר הוּא מִתְקַדֵּם לְאַט, וּכְשֶׁמְּחַכִּים לְחָבֵר טוֹב, הַזְּמַן מַמָּשׁ עוֹצֵר. לֵב מְחַכֶּה לַחֲבֵרוֹ נִסִּים. נִפְלָאוֹת חוֹלְפוֹת מוּלוֹ, קוֹרְאוֹת לוֹ לָבוֹא — חַד־קֶרֶן, רוֹבּוֹט, וַאֲפִלּוּ חֲלָלִית. קָשֶׁה לוֹ לְהַחְלִיט אִם לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם אוֹ לְהַמְשִׁיךְ לְחַכּוֹת בָּרְחוֹב. מָה עוֹשֶׂה חָבֵר טוֹב?אַחֲרֵי שֶׁ, שֻׁתָּפִים לַחַיִּים וְלִיצִירָה, סִיְּמוּ לִכְתֹּב אֶת , הֵם נֶאֶלְצוּ לְחַכּוֹת הַרְבֵּה זְמַן לִמְאַיֵּר חָבֵר שֶׁיִּצְטָרֵף אֲלֵיהֶם. עַד שֶׁ הִגִּיעַ.