אין מה לקנא

מבט מדהים על קוריאה הצפונית באמצעות סיפור חייהם של שישה אזרחים מן השורה.אין מה לקנא עוקב אחר חייהם של שישה צפון קוריאנים במשך חמש־עשרה שנים – תקופה כאוטית שבמהלכה הלך קים איל־סוּנג לעולמו, בנו קים ג'וֹנג־איל עלה לשלטון ללא עוררין, ורעב ששרר במרבית המדינה הביא למותה של חמישית מאוכלוסיית קוריאה הצפונית.העיתונאית עטורת הפרסים, ברברה דֵּמיק, לוקחת אותנו אל נופי מדינה שרובנו לא ראינו מעולם ומבהירה מה משמעות הדבר לחיות תחת עוּלו של המשטר הטוטליטרי הרודני ביותר הקיים בימינו – עולם אורווליאני שבחר מרצון לא להתחבר לאינטרנט, שבו מכוונים את הרדיו והטלוויזיה לתחנה הממשלתית היחידה, שבו נענשים על גילויי חיבה בפומבי, מדינת משטרה שבה זוכים המלשינים לגמול והערת אגב עלולה לשלח אדם לגולאג למאסר עולם.דמיק נושאת אותנו אל עומק המדינה, מעבר להישג ידה של הצנזורה הממשלתית. באמצעות כתיבה רגישה ודקדקנית אנו עוקבים אחר ששת האנשים שהיא מתארת – אזרחים צפון קוריאנים רגילים – המתאהבים, מקימים משפחה, מטפחים תקוות ושאיפות ונאבקים כדי לשרוד. בזה אחר זה אנחנו חווים את הרגעים שבהם הם קולטים כי ממשלתם בגדה בהם.אין מה לקנא הוא תרומה חשובה לספרות העוסקת במשטרים טוטליטריים, ספר פוקח עיניים על עולם סגור אשר חשיבותו הבין־לאומית הולכת וגדלה."מבט מרתק ואישי מאוד על חייהם של שישה עריקים ממשטר הדיכוי הטוטליטרי של קוריאה הצפונית….[ברברה דמיק] מתארת פרטים מחיי היום־יום שבלעדיה לא היו מגיעים לעיניים מערביות… כפי שהיא מגלה, חיי 'השגרה' בקוריאה הצפונית של שנות התשעים הפכו למפגן אימים שבו הרג הרעב מיליונים, חיי המסחר והתעשייה פסקו, העובדים לא קיבלו שכר, מערכת הבריאות כשלה, והאנשים התרגלו לעקוף גוויות ברחובות. תיאורהּ המחריד של שמי הלילה בקוריאה צפונית, החשוכה כולה בשל קריסת רשת החשמל, עומד בסתירה חריפה לתעמולת השלטונות המאיצה באזרחים־הפועלים להאמין כי העולם מקנא בהם… ששת האנשים שהיא מתארת מגלים את הסערה הרגשית והתרבותית, שבסופו של דבר גרמה לכל אחד מהם לבחור בדרך המסוכנת ולהימלט מארצם. דמיק שוזרת את סיפוריהם בהיסטוריה הסמויה של מדינתם השוקעת בכאוס, ומתארת בכישרון רב את סיפור מסעם האישי המרגש."Publishers Weekly"סיפור פוקח עיניים ומלא תובנה על חיי היום־יום בקוריאה הצפונית."ג'ונג צ'אנג, מחבר הספר 'ברבורי פרא'.ברברה דמיק היא ראש לשכת העיתונות המקומית של ה"לוס אנג'לס טיימס" בבייג'ין. מאמריה על קוריאה הצפונית זכו בפרס Overseas Press Club על הדיווחים בנושאים הקשורים לזכויות האדם וכן בפרסים מטעם Asia Society ומטעם האקדמיה האמריקאית לדיפלומטיה. דיווחיה מסרייבו בעיתון The Philadelphia Inquirer זכו בפרסי ג'ורג' פּוֹלְק ורוברט פ' קנדי, והגיעו לגמר תחרות פרס פוליצר לדיווחים בין-לאומיים. ספרה הקודם הוא: Logavina Street: Life and Death in Sarajevo Neighborhood.