עולם דמיוני

״זה היה ביום האהבה, כולם היו מאושרים, זוגות התנשקו, האווירה הייתה רומנטית ומיליון פרחים הועברו מיד ליד. כולם קיבלו פרח ליום האהבה, אבל אני הייתי היחידה שלא קיבלה כלום. יצאתי מהכיתה ולפתע מישהו שם בידי פתק שבו כתוב: "תפגשי אותי בחצר בית הספר"...שירה קינן, היא תלמידת כיתה י"א, היא יוצרת, כותבת סיפורים ושירים. מילות השירים שזורים בין הסיפורים. שירה רכשה את מיומנות הכתיבה מהר מאוד בכיתה א' ובבית הספר היסודי. שיריה וסיפוריה היו מוחבאים בתוך מגירה. ביקורים תכופים בספרייה בקיבוץ ובבית הספר גרמו לה להתאהב בקריאה ולהשתתף בסדנת "כתיבה יוצרת" בבית הספר בהנחיית המורה לספרות יעל עומר. בנוסף, קיבלה השראה גדולה ו"טיפים" בכתיבה מהסופרת ליאת רוטנר שהשתתפה בסדנת כתיבה אצלה בבית. למורה של שירה לפיתוח קול, ליטל ברקן, יש תרומה ניכרת בעידודה של שירה לכתוב ולהלחין, והיא מלווה אותה בנגינה בגיטרה.ימי הקורונה בבית עוררו את הרצון לעסוק במשהו אהוב ואת ההחלטה לפתוח את ״מגירת הסיפורים״, להוציא לאור את ספר הביכורים שלה ולשתף עוד מתבגרים שחווים חוויות דומות.״עולם דמיוני שבו תמיד רוצים לנצח, תמיד רוצים לאהוב. עולם דמיוני שבו קסמים וזיכרונות, שיש לך בו הפתעות.״.