המבחנה ה-12

צילום:קובי קואנקס

מוטי שריר הוספה למעקב תל-אביבי כמעט כל חיי, למעט 7 שנים בלואיוויל, קנטאקי, ארה"ב ולאחרונה בראשל"צ אני רופא עיניים שכאשר איני בודק חולים אני כותב ספרים ותסריטים. עברתי ילדות חמימה בתל-אביב, כתבתי במעריב לנוער, אחר כך למדתי רפואה בעתודה ולמשך שלושה עשורים זנחתי את הכתיבה הספרותית לטובת כתיבה מקצועית [שני ספרים, עשרות מאמרים, מחקר גדול ויש לי מרפאה שלי במקצוע שאני עד היום מאוהב בו]. בשנים האחרונות חזרתי לאהבתי הישנה – כתיבת מותחנים. אני מקווה להחיות את סוגת המותחן הרפואי ולהוסיף ספרים טובים למדף הישראלי, בעזרתכם, קוראיי. הוצאתי בעבר שני ספרים בהוצאת "אסטרולוג" [היום משכל/ידיעות] אך שניהם אינם מותחנים רפואיים. הראשון – "ארמדיל הכתמים". הספר השני "עינו החדשה של ריולאן" הוא שתי נובלות קצרות. כמו כן, יצאו לאור ספריי, "גשם צהוב", "כבי את הנר", "המבחנה ה- 12" וכן "רצח בארבע עיניים".

פרופסור ניצה עפרון, מדענית באוניברסיטת תל אביב, עומדת בפני פריצת דרך מדעית שתהפוך את ניתוחי העיניים להסרת קטרקט למיותרים. היא מזליפה את הטיפות שפיתחה על עיניים טריות שנלקחו מישישים שזה עתה הלכו לעולמם. לצורך השלמת הניסוי היא זקוקה בדחיפות לעוד עיניים. כדי להשיגן נדרשות גופות. בבית אבות תל אביבי יוקרתי שיעור התמותה של דיירי המקום מזנק לפתע.

שני תאגידי ענק בתעשיית התרופות נאבקים על הפיתוח של פרופסור עפרון. העומדים בראשם, בֶּרְנִי קוּפֶּרְסְטִין ופִּטֶר לַמְבֶּרְט, היו פעם שותפים לדרך, חברי ילדות שהקימו אימפריות ועתה הם נעוצים זה בגרונו של האחר. אין דבר שיעמוד בדרכם כדי להניח את ידם על התגלית של עפרון.

לַבְנִין, סטודנט לרפואה ועוזר המחקר של עפרון, מתחיל לרחרח כשאנשים סביבו מתים מיתות משונות והוא הופך לחשוד העיקרי ברצח. רשימת הזקנים שנותרו בחיים בניסוי העיניים של עפרון הולכת ומתקצרת.

הבאה בתור היא הסבתא שלו.

המבחנה ה-12 הוא רומן בלשי מטלטל, מטריד וסוחף שלוקח את הקוראים למסע בטריטוריה לא מוכרת של ריגול תעשייתי. על הכף – צלילות ראייתם של מיליוני בני אדם ומיליארדי דולרים שיזרמו לכיסם של אחד מהשניים: קופרסטין או למברט.

***

מוטי שריר הוא רופא עיניים, מדען וחוקר יליד תל-אביב. עולם חברות התרופות אינו זר לו והוא משמש יועץ לכמה מהגדולות שבהן. המבחנה ה-12 הוא ספרו השלישי שיוצא לאור. קדמו לו ארמדיל הכתמים, עינו החדשה של ריולאן.

צילום:קובי קואנקס

מוטי שריר הוספה למעקב תל-אביבי כמעט כל חיי, למעט 7 שנים בלואיוויל, קנטאקי, ארה"ב ולאחרונה בראשל"צ אני רופא עיניים שכאשר איני בודק חולים אני כותב ספרים ותסריטים. עברתי ילדות חמימה בתל-אביב, כתבתי במעריב לנוער, אחר כך למדתי רפואה בעתודה ולמשך שלושה עשורים זנחתי את הכתיבה הספרותית לטובת כתיבה מקצועית [שני ספרים, עשרות מאמרים, מחקר גדול ויש לי מרפאה שלי במקצוע שאני עד היום מאוהב בו]. בשנים האחרונות חזרתי לאהבתי הישנה – כתיבת מותחנים. אני מקווה להחיות את סוגת המותחן הרפואי ולהוסיף ספרים טובים למדף הישראלי, בעזרתכם, קוראיי. הוצאתי בעבר שני ספרים בהוצאת "אסטרולוג" [היום משכל/ידיעות] אך שניהם אינם מותחנים רפואיים. הראשון – "ארמדיל הכתמים". הספר השני "עינו החדשה של ריולאן" הוא שתי נובלות קצרות. כמו כן, יצאו לאור ספריי, "גשם צהוב", "כבי את הנר", "המבחנה ה- 12" וכן "רצח בארבע עיניים".