משיח אכזר

יוסף שביט הוספה למעקב יוסף שביט (שטיינר), עיתונאי, נולד בי״ז בטבת תרצ״ד, 4 בינואר 1934 בווינה, אוסטריה. בהיותו בן שש עלה לארץ עם הוריו. כנער כתב בעיתוני ילדים ונוער. התגייס לצה״ל וערך עיתון בבסיס שבו שירת. לאחר שחרורו פנה ללימודי מדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, ובמקביל החל לעבוד כעיתונאי בעיתון ״דבר״. ב-1960 עבר ל״ידיעות אחרונות״, שם מילא שורה ארוכה של תפקידים. עבודתו העיתונאית זיכתה אותו פעמיים (1966 ו-1971) בפרס על שם שרה רייכנשטיין מטעם אגודת העיתונאים בתל אביב. ב-1995 פירסם את ספרו הראשון, מתנדבים בכחול (הוצאת משרד הביטחון). ב-1997 התפרסם ספרו השני, וידוי גורלי. עם פרישתו מעיסוקו כעיתונאי חבר להוצאת קשת, השייכת לסופר רם אורן, ופעל שם כעורך. מהספרים שערך: הבא להורגך מאת יעקב פרי; סערת נפש ומה זאת אהבה מאת יורם יובל; וכן לטרון, המטרה תל אביב, ימים אדומים והשבועה – כולם מאת רם אורן. ב-1998 ראה אור ספרו כדור בראש, ב-2002 ראה אור ספרו משחק כפול. תרדמת חורף, ראה אור ב-2003. ב-2004 פירסם את הספר שמועות על רצח. ספרו הבא, רצח אופי, ראה אור ב-2007. מקור: לקסיקון הספרות העברית החדשהhttps://tinyurl.com/47xx9fsw "איך, לדעתך, ניתן לזרז את פעמי המשיח מבלי להרוס את כל מה שבנינו כאן?" "זה הכול עניין של מנהיגות. אם יקום קומץ של אנשים איכותיים בעלי השפעה, שלא יחשוש להפר את החוק החילוני, אפשר יהיה להחיש את התהליך. אני בטוח שהקדוש ברוך הוא יהיה בעזרם." סדרה של פיגועי טרור מתוחכמים זורעים מוות והרס ברחבי הארץ, ופוגעים אנושות בשיווי המשקל החברתי־אזרחי במדינת ישראל. כל הסימנים מוליכים את חוקרי השב"כ אל ארגון אסלאמי חדש ולא מוכר האחראי לפיגועים, אבל בכירי המחלקה היהודית של השב"כ מוטרדים. משהו בתמונה הכללית לא מסתדר להם, והם חוזרים שוב ושוב אל המודיעים שלהם במאחזים ובהתנחלויות בחיפוש אחר דבר־מה שבעצמם אינם יודעים להגדיר מה הוא. משיח אכזר מזמין את הקוראים להציץ אל חדרי החקירות של השב"כ ואל חדרי הלימוד של הרבנים והוגי הדעות של הימין המשיחי. הקריאה בספר מורטת עצבים, שכן עד לרגע האחרון לא ברור מי ינצח במלחמת המוחות — השב"כ את המְפַגעים או להיפך. כרמי גילון ויוסף שביט כתבו על מעשים שאינם רחוקים מאוד ממקרים שהתרחשו, שמתרחשים ושעלולים להתרחש בקרבנו. כרמי גילון, לשעבר ראש שירות הביטחון הכללי, הביא ב־1984 ללכידתה של המחתרת היהודית שתיכננה לפוצץ את כיפת הסלע בהר הבית בירושלים. לאחר פרישתו מהשירות מילא שורת תפקידים ציבוריים, היום הוא עומד בראש חברת סייבר. יוסף שביט הוא עיתונאי ותיק שמילא תפקידים בכירים ב"ידיעות אחרונות". הוא גם סופר מוּכר, שפירסם עד כה עשרה ספרי־מתח. רובם היו רבי־מכר וזכו לשבחי המבקרים. יוסף שביט הוספה למעקב יוסף שביט (שטיינר), עיתונאי, נולד בי״ז בטבת תרצ״ד, 4 בינואר 1934 בווינה, אוסטריה. בהיותו בן שש עלה לארץ עם הוריו. כנער כתב בעיתוני ילדים ונוער. התגייס לצה״ל וערך עיתון בבסיס שבו שירת. לאחר שחרורו פנה ללימודי מדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, ובמקביל החל לעבוד כעיתונאי בעיתון ״דבר״. ב-1960 עבר ל״ידיעות אחרונות״, שם מילא שורה ארוכה של תפקידים. עבודתו העיתונאית זיכתה אותו פעמיים (1966 ו-1971) בפרס על שם שרה רייכנשטיין מטעם אגודת העיתונאים בתל אביב. ב-1995 פירסם את ספרו הראשון, מתנדבים בכחול (הוצאת משרד הביטחון). ב-1997 התפרסם ספרו השני, וידוי גורלי. עם פרישתו מעיסוקו כעיתונאי חבר להוצאת קשת, השייכת לסופר רם אורן, ופעל שם כעורך. מהספרים שערך: הבא להורגך מאת יעקב פרי; סערת נפש ומה זאת אהבה מאת יורם יובל; וכן לטרון, המטרה תל אביב, ימים אדומים והשבועה – כולם מאת רם אורן. ב-1998 ראה אור ספרו כדור בראש, ב-2002 ראה אור ספרו משחק כפול. תרדמת חורף, ראה אור ב-2003. ב-2004 פירסם את הספר שמועות על רצח. ספרו הבא, רצח אופי, ראה אור ב-2007. מקור: לקסיקון הספרות העברית החדשהhttps://tinyurl.com/47xx9fsw