מקומי

וְהָיִיתִי יְוָנִי עַתִּיקשֶׁשָּׁב מִמַּסּעְוֹתָיוהבַּיַתְָהוְהָיִיתִי אֲמֵרִיקָנִי בֶּן זְמַנִּישֶׁחָרַךְ צְמִיגִים בִּכְבִישִׁיםאֵינְסוֹפִיִּים וְהֶעֱלָה עָׁשָןבַּדֶּרֶךְ לְעַצְמוֹוְהָיִיתִי. הָיִיתִי. וְעַכְשָׁו הִנְנִי:עֵר בְּלַיְלָה יִשְׂרְאֵלִי שֶׁאֵין לוֹ סוֹףבְּבֵיתִי מְצַפֶּה לִזְרִיחָהשֶׁאוּלַי בְּכָל זאֹת, תָּבוֹאאַחֲרֵי לַיְלָה יִשְׂרְאֵלִישֶׁאֵין לוֹ סוֹף בְּבֵיתִידידו כותב שירה בשלה, חכמה, עמוקה. הרגישויות שלו חורגות ממעגל האני ומצוקותיו, הן נוגעות בזולת, בהיסטוריה היהודית והכללית ובטבע. שיריו של דידו הם נכס חשוב לקורא הישראלי, הם מלמדים אותנו בחן רב להתפייס עם המגבלות של אחרים ושל עצמנו. הלשון השירית של דידו מוסיקלית, מרוכזת ומשעשעת בעדינות. (חמוטל בר יוסף)