בבית המרפא

'בבית המרפא', הנובלה הראשונה של דוד פוגל - מחבר 'חיי נישואים' ו'נוכח הים' מהלכי-הקסם - נכתבה בפאריז ב-1926, בָּעברית הפוגלית המיוחדת. בבית מרפא לחולי ריאה, בעיירת נופש בדרום טירול, מחוז של האַלפִּים האוסטריים המשתייך לאיטליה, משתזפים החולים בשמש הבריאה המסמאת, מול השלג של ההרים ובתוך נוף עוצר-נשימה, והם עסוקים בלי-הרף ב'הפקרות' של פלירטוטים, עגבים ומעשי פחזוּת. אימרֶה אורניק, וינאי ממוצא הונגרי, אובד לעצמו בתוך האווירה הזאת. כמו בעל-כורחו הוא נדחף על-ידי כוחות סוררים זרים לו, מתוך "החלטה עיוורת שהחליט בשבילו מישהו אחר". התאהבותו הנואשת בגְריטי, בעת שנדמה לו שהוא "נתחלף במין אורניק אחר", תוליך אותו למפגש עם המעמקים הכי אפלים שלו. הנובלה נדפסה לראשונה בספריית מִצפה (בעריכת אשר ברש), בשנת 1927, אך בנוסח זה חלו שיבושים אחדים והעורך הכניס בו שינויים ו"צִנזורים" בעניינים אירוטיים. ב-1990 נדפס לראשונה הנוסח המלא של הנובלה, מתוקן על-ידי מנחם פרי לפי כתב-היד של המחבר, בקובץ 'תחנות כבות'. נוסח זה מופיע כאן מחדש. לנובלה מצורפת אחרית-דבר מאת מנחם פרי.  ראובן מירן ממליץ על "יצירת הענק הקטנה, הכובשת והאל-זמנית הזאת... משל על חיינו, תמיד ובכל מקום". (הארץ)