אל תאמרי לי שאת פוחדת

"השיר אמר שאבינו ימשיך לעוף כפי שעשה עד אותו היום, ובמעופו יעביר אותנו אל גיל הבגרות. שזרועותיו גדולות כמו כנפי ציפור ענקית, ורגליו חזקות כמו גזעי עצים בני אלף." סַמְיָה, ילדה אפריקאית מסומליה, גדֵלה במשפחה דלת אמצעים אך מלאת אהבה, שמחה, צחוק ומוזיקה. לסמיה יש חלום. היא רוצה להיות אצנית ולייצג את ארצה באולימפיאדה. מעל מיטתה תלתה סמיה תצלום של מוֹ פַארַח – אצן אגדי המשמש לה מודל לחיקוי.  סמיה האופטימית חסרת התקנה מתאמנת בנחישות, ללא ציוד וביגוד הולמים, כשהמאמן שלה הוא עַלִי, חברה הטוב ביותר. היא לא מפסיקה לרוץ גם כאשר האלימות, הדעות הקדומות וההקצנה האסלאמית סביבה הולכות וגוברות, ומצֵרות את צעדיה. כנגד כל הסיכויים, ולאחר שהיא מנצחת בעוד ועוד תחרויות מקומיות, היא מתקבלת לנבחרת הלאומית של סומליה ואף מייצגת את ארצה בתחרויות בינלאומיות.  אנשים רבים סביבה מנסים נואשות לעזוב את סומליה שסועת המלחמות והסכסוכים ולהגיע לאירופה, בתקווה שלא ימותו בדרך מרעב, מצמא, מתשישות או עקב טביעה של אחת הספינות הרעועות המובילות אותם אל יעדם.  רק כשהיא מבינה שאין שום סיכוי שתצליח להגשים את חלומה בארצה, יוצאת סמיה לריצה של חייה – למסע אל אירופה, שבה תוכל להתאמן בחופשיות, בלי כיסויי ראש וגוף, עם נעליים מתאימות, בגדי ספורט ומאמנים מקצועיים.   ג'וּזֵפֶּה קָטוֹצֵלָה כותב מאמרים לעיתונים "לה רפובליקה", "ל'אספרסו", "ואניטי פייר" ולמהדורה האיטלקית של "פייננשל טיימס". הוא פרסם שני רומנים: Espianti (Transeauropa 2008); Alveare (Rizzolli 2011; Feltrinelli 2014) אשר, עובד לתיאטרון ולסרט טלוויזיה. אל תאמרי לי שאת פוחדת זכה בפרס Premio Strega Giovani  והיה מועמד לפרס  Strega ב-2014 באיטליה. הספר, שתורגם לשפות רבות, הוא סיפור מלא השראה ומרגש עד דמעות על מלחמה, על משפחה ועל תקווה, אשר מבוסס על סיפור אמיתי. תסריט של הספר נכתב בימים אלה. קטוצלה הוא שגריר של רצון טוב מטעם UNHCR.