עיניה של אימי

היא ניצולת שואה. לאחר שהיגרה לארצות הברית, מיעטה לספר על החוויות שחוותה בהיותה נערה צעירה. בליל הסדר לפני כחמישים שנה ביקשו בני משפחתה – ילדיה ונכדיה – להציץ אל עברה. באותו ליל סדר היא חלקה עימם פרק מעורר חמלה ומאופק מהטרגדיה שחוותה בילדותה. ומאז מדי ליל סדר היא סיפרה פרק נוסף מחוויותיה, ומנהג זה הפך למסורת הנשמרת כבר קרוב לארבעים שנה., אומן עטור פרסים, מיזג את דימוייו העזים עם מילותיה הנוגעות ללב של אנה כדי ליצור יצירה שהוצגה לראשונה בתערוכה בגלריה. היצירה המרתקת, הזמינה עתה לראשונה כספר, מזמנת לקוראים הזדמנות להיות עדים לאמונה, לאומץ הלב ולנחישות הרוח האנושית.