התשוקה והשמש

אֶפְשָׁר שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁתִּזְרַח אוֹ שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁתִּזְרַח מִפְּנֵי שֶׁהִיא זוֹרַחַת.  () אנתולוגיה זו, בתרגומו של , מוקדשת לשירת שתי תנועות גדולות בשירה המודרנית: התנועה האקספרסיוניסטית הגרמנית, ולעומתה התנועה האימג'יסטית האנגלו-אמריקנית. שתיהן קמו בשנות העשרֵה של המאה העשרים, ואין לתאר את אופיה של השירה המודרנית בלי העקבות שהשאירו. האקספרסיוניזם ביקש לבטא את עולמו הפנימי של האדם האירופי בתקופת המשבר של ערב מלחמת-העולם הראשונה והשנים שלאחריה, ואת הביטוי הפנימי הזה אפשר לראות כרומנטיקה מוקצנת, סוערת, שסועה ואפוקליפטית. לעומתו, עצם השם 'אימג'יזם' מצביע על התמקדות באימז' הקונקרטי, בתמונה חיצונית ולא בביטוי של רגש פנימי. האימג'יזם הגיב נגד הסובייקטיביות באמצעות הסתכלות אובייקטיבית, נקייה ואפילו פרוזאית במציאות החיצונית. הבו-זמניות של שתי התנועות האלה, המנוגדות לכאורה תכלית הניגוד, מגלמת את הפיצול שביסוד השירה המודרנית: ביטוי העולם הפנימי מצד אחד, הסתכלות בעולם החיצוני מצד אחר, או "מנורה" מחד ו"ראי" מאידך. המבחר '' מביא משירתם של 29 משוררים. נמצא בו שירים של כמה מגדולי השירה הגרמנית, כגון אֶלזֶה לַסקֶר-שילר, גיאורג טראקל, אלפרד ליכטנשטיין וברטולט ברכט; ומן העבר האחר כמה מגדולי השירה האנגלו-אמריקנית, כגון ווֹלַס סטיבנס, ויליאם קרלוס ויליאמס ועזרא פאונד. המתרגם שמעון זנדבנק – חתן פרס ישראל לתרגום שירה וגדול מתרגמי השירה שלנו היום – הוסיף לתרגומיו מסה רחבת-היקף על שתי התנועות האלה, אופיין, תולדותיהן והניגוד הקוטבי ביניהן, ניגוד אשר מתברר שבסופו של דבר יש למַתנוֹ: האנתולוגיה מראה שהוא מחַפה על קרבת נשמות עמוקה שברגישות המודרניסטית. הספר בכריכה קשה.