בדרך אל הנשיות

בשירה העברית החדשה אין עוד ספר שירים, זולת (1941), שצמחה סביבו הילה. גם הבקיאים והמומחים, קולם משתנה להרף עין באומרם "שמחת עניים". אפילו המבקרים המושבעים של אלתרמן, וגם אלה שמרדו בו ויצאו נגד דרכו בשירה, החריגו את . משך פרשנים רבים בשמונים שנות חייו, ופירושיהם, בייחוד סביבו, יצרו גם ריחוק וחשש. דווקא סביב חפרה הביקורת מעין חפיר עמוק. שתי המסות הכלולות בספר הזה מבקשות לבנות גשר מעל החפיר הלמדני הזה.המסה "לשמחה מה זו עושה? – מאת נתן אלתרמן בזמנה ובסביבתה", הפותחת את הספר, בונה גשר רחב בין דורנו לזמן היווצרם של השירים ונוטעת אותם בהקשרם המורכב – בחייו האישיים של אלתרמן בתקופה שבאה מיד לאחר פרסום ספר שיריו הראשון – (1938). החישוף המדוקדק של ההקשר ההיסטורי והתרבותי, מלמד גם על מה שאי אפשר לומר על הספר, כגון שהוא עוסק בשואה.המסה "כַּצַּוָּאר אַחֲרֵי הַחֶבֶל – שיח האהבה ב" מביאה קריאה אחרת בשירי , קריאה שבאה מהעכשיו ופונה לקוראים עכשוויים כדי לחשוף את מה שטמון לא רק בהקשרה ההיסטורי של היצירה. הוא גדול חוקרי הספרות העברית החדשה, הבונה זה שישים שנה את תיאורה המקיף של יצירת אלתרמן ומפרש את מקומה בתרבות הישראלית. ספרו הוא רומן מחקרי – ביוגרפיה רוחנית של אלתרמן בצעירותו, השזורה בהתפתחותה של הישראליות.הוא חוקר ומבקר ספרות ותרבות, מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו ומסותיו בתחומי השירה, המוזיקה, המקום והלשון מלווים את התרבות הישראלית זה שנות דור.ספרם המשותף של דן מירון ואריאל הירשפלד כוכבים בחוץ יצא לאור בספריית אופקים (2019)