התמונה מסתכלת עלי

התמונה מסתכלת עלי" מתחיל במה שנראה כמו ניסיון התאבדות שלא צלח. גיבורת הספר, היא חיילת מבית דתי שהתנערה מן הדת ועושה את צעדיה הראשונים בחיים החילוניים, כפי שהיא תופסת אותם. לאחר ניסיון ההתאבדות, היא מתחילה לתעד את חייה במחברת אישית. התיעוד במחברת הופך אותה לחיילת-מספרת לא מודעת, אגוצנטרית, עם פרשנויות שמביאות את הקורא לתהות על המסלול המוזר שהיא עוברת: בעוד היא מספרת על מצוקותיה בצבא, היא חוזרת באופן אסוציאטיבי, פרוע וקלאוסטרופובי לעברה המפותל כנערה ביישוב דתי, שניסיונותיה הרבים עם גברים נראים לה מרכזיים בקיום החילוני. חברתה דליה, שהיא דבקה בה ובקרבתה, עוזרת לה להידחף לפינה חשוכה מתוך כלל האפשרויות הפרוסות לפניה בעולם החילוני. הפער ההרסני בין ההבנה המוגבלת שלה והכאוס הפנימי שבה לבין הדרישות הנורמטיביות של החברה מסביבה - כפי שהוא מתברר עוד ועוד לקורא - מחולל חוויית קריאה חזקה, מרתקת ואקטיבית מאוד. אף שהמספרת מתעסקת כל הזמן גם בכתיבה עצמה, דווקא הקורא הוא שמצליח להבין אותה, את בעיותיה ואת הסכנה הנפשית שאופפת אותה בעוד היא הולכת - כמו בטרגדיה יוונית - היישר ובלי דעת לעבר גורלה הבלתי אפשרי. אביעד גבעון נולד במעלות שבצפון הארץ ב-1978. בגיל 3 עבר יחד עם משפחתו לבית אל, שם גרו במשך 14 שנים. לאחר מכן העתיקו את מגוריהם לירושלים. בשנות בית הספר היסודי פקד את ספסליו של בית ספר ממלכתי דתי מקומי בבית אל, אחר כך למד בישיבות התיכוניות "נתיב מאיר" ו"חורב" שבירושלים. לאחר תום לימודיו עבר ללמוד בישיבת הסדר במעלה אדומים, ואחר כך התגייס בגיל 20 לשירות של שלוש שנים בצנחנים. אחרי הצבא נסע לחוץ לארץ לתקופות קצרות וב-2003 החל ללמוד קולנוע בבית הספר לקולנוע "סם שפיגל", "התמונה מסתכלת עלי" הוא הרומן הראשון שלו.