גברים, אני שונאת אותם

נשים, במיוחד פמיניסטיות ולסביות, הואשמו זה מכבר בשנאת גברים. האינסטינקט שלנו הוא להכחיש זאת בכל מחיר (אחרי הכול, נשים נשרפו על המוקד מכיוון שהודו בפחות מכך).אבל מה אם חשדנות כלפי גברים, סלידה מגברים — וכן, אולי אפילו שנאת גברים — הן למעשה תגובות יעילות נגד סקסיזם? מה אם תגובות מסוג זה מציעות מוצא מהדיכוי ואמצעי להתנגדות? מה אם הן בכלל מציעות דרך לשמחה, לסולידריות ולאחווה?במאמר נועז ופרובוקטיבי זה עוסקת פולין ארמאנז׳ בנושא דחוף ורציני, חוקרת עמדות מודרניות לפמיניזם ומשמיעה קול זעקה הקורא לנשים למצוא אהבה גדולה יותר זו לזו — ולעצמן. (ילידת 1995) היא סופרת פמיניסטית צרפתייה. ספרה גברים, אני שונאת אותם זכה לפופולריות רבה, הפך לרב מכר ותורגם למספר שפות לאחר שהיועץ לענייני שוויון בין המינים בממשלה הצרפתית המליץ לצנזרו.