רדיו בנימין II

״רדיו בנימין II״ משלים את מפעל התרגומים שלנו: חיבוריו של ולטר בנימין על מאורעות היסטוריים. מעטים מכירים את עשרות תוכניות הרדיו שוולטר בנימין חיבר ושידר בשנים 1933־1927 בתחנות רדיו בברלין ובפרנקפורט . אלו קטעי פרוזה מרתקים, שזורים אירוניה, עדינות והומור, המאירים דמויות משנה ואירועים שוליים בהיסטוריה. ”רדיו בנימין II” מכיל שישה קטעים ששודרו בתוכניתו ”השעה לנוער”. השפה קולחת, מותאמת לרדיו; הדמויות אזוטריות, אך בלתי נשכחות. בנימין, מספר סיפורים מוכשר, מציג בקטעים אלה את דרך מחשבתו הייחודית. היכונו אפוא לסיפורים על שריפות, תאונות רכבת ושיטפונות, לסיפורים על כלבים, ויותר מכל – לסיפורים על בני אדם. ”בני האדם אף פעם לא בונים עיר שנחרבה בדיוק כפי שהייתה לפנים; הם תמיד רוצים להפיק איזו תועלת מהאסון, ולכן מבקשים לשוב ולבנות את הישן בצורה בטוחה יותר, טובה יותר ויפה יותר מאשר קודם לכן.” הבה נתרווח עם כוס יין וניתן לוולטר בנימין לספר לנו את גרסתו לעלילות נשכחות של התרבות האנושית. ”תחת מבטו ומילותיו, הכול הופך להיות רדיואקטיבי.” תיאודור אדורנו ”בנימין הקריב את עצמו למען יעדים מהפכניים (...) יצירתו וחייו הם אתגר לכולנו.״ טרי איגלטון ביוגרפיה: ולטר בנימין ולטר בנימין, מחשובי ההוגים של המאה העשרים, נולד בברלין ב־1892 למשפחה יהודית אמידה. הגותו עסקה בפילוסופיה, ביקורת תרבות, היסטוריה וסוציולוגיה. עם עליית הנאצים לשלטון עזב את ברלין ולבסוף הגיע לפריז. בספטמבר 1940 ניסה להבריח את הגבול מצרפת לספרד כדי להגיע לאמריקה. אך הוא ובני קבוצתו נתפסו בספרד. כשנאמר לו שיגורש בחזרה, שם קץ לחייו. ממכתביה של חנה ארנדט עולה כי במהלך שהותם בפריז, בעת שניסו להשיג אשרה אמריקאית, העלה בנימין את אפשרות ההתאבדות לא פעם: ”מצבו של בנג’י [בנימין] מדאיג אותי מאוד (...) כעת אני משוכנעת יותר מאי-פעם שחשוב להבטיח לו הכנסה. להרגשתי, יצירתו התפתחה עד לפרטי הפרטים של הסגנון. הכול מפורש יותר והססני פחות. תכופות נראה לי שרק עכשיו הוא מגיע לעסוק בדברים החשובים לו באמת. יהיה מחריד אם משהו יעכב בעדו עכשיו”, כתבה ארנדט במאי 1939 לגרשם שלום. צורת מחשבתו הייתה פורצת דרך ולהגותו נודעה השפעה גדולה גם כיום. ”יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני”, ”בודלר”, ”משימתו של המתרגם”, ”תזות על מושג ההיסטוריה”, ו”פרויקט הפסאז’ים” הן כמה מיצירותיו החשובות. אזורי ביניים ותווך ניצבו בלב הגותו – השיטוט, התרגום, הצילום והפסאז’ הם מונחים מרכזיים במחשבתו. בכך השפיע רבות על דרכי המחשבה של המאה העשרים: התמקדות בתנועת הדברים והמחשבה, חיפוש אחר מעברים (כשמה של האנדרטה לזכרו, שפיסל דני קרוון בפּוֹרט בּו), מקומות חציה ופרצות. תשע נשמות הוציאה בעבר את רדיו בנימין (2016) ואת חיבורו ״לשוטט״ אשר נכלל באנתולוגיה ״לאהוב, לשוטט , להפליג״ (2017).