האלף

"אלף היא נקודה במרחב שכל הנקודות האחרות נכללות בה", כך מסביר קארלוס ארחנטינו דַנֶרִי לבורחס בסיפור "האלף". הוא מודאג וזועם, כי יש לו אחת כזאת אצלו בבית, מתחת למדרגה התשע-עשרה היורדת אל המרתף, ועכשיו רוצים בעלי-הבית להרוס אותו כדי להרחיב בית-קפה אופנתי. האם הוא לא רק משורר גרוע אלא גם מטורף, כפי שסבור בורחס, מספר הסיפור? זאת לא נוכל לדעת לבטח עד שלא יחוש אל ביתו של דנרי לראות את התופעה במו עיניו. ומי יודע? אולי גם אז לא נוכל להיות בטוחים... לראשונה מובא כאן לפני הקורא העברי קובץ הסיפורים שמבין יצירותיו של בורחס רק 'בדיונות' משתווה אליו באיכותו ובחשיבותו. גם כאן ניגש בורחס לנושאים עיוניים "כבדים" כמו הקיום, הזמן, המשמעות וכו', ומעצב אותם בדרכו המיוחדת, האירונית והלירית כאחת, לסיפורים ספרותיים מחכימים, מרגשים ומשעשעים. אחדים מן הסיפורים עוסקים בשאלות שהעסיקו מיסטיקנים במרוצת הדורות, כמו למשל: כיצד יכולה תודעה אנושית מוגבלת במרחב ובזמן להשיג את מכלול הבריאה? בורחס מדמיין כמה וכמה אפשרויות, אך אף פעם אינו שוכח לציין את המחירים שגובה ההתנסות במוחלט. לצורך תרגילים מחשבתיים מבריקים אלה הוא מגייס לא רק את רגישותו הפיוטית אלא גם את למדנותו המרשימה. בספר זה במיוחד הוא נותן ביטוי להערכתו ולסקרנותו כלפי תרבויות שונות משלו, ובמיוחד תרבות האיסלאם והיהדות. סיפורים אחרים ממחישים את הבעיות והפרדוקסים החביבים על בורחס דווקא על רקע ההווי הפראי של הספר הארגנטיני-אורוגוואִי. "האיש על הסף", לעומת זאת, לוקח אותנו להודו בתקופת השלטון הבריטי. ואולי המעמיק מכולם, הסיפור "Deutches Requiem" ("רקוויאם גרמני"), נכתב רק חודשים ספורים לאחר תום מלחמת-העולם השנייה, ומציע ניתוח נועז וחזק של התפתות הרוח הגרמנית לנבלה הנאצית ושל תוצאותיה הטראגיות. לנוסח העברי של הסיפורים מצורפות הערות רבות, שנועדו לסייע לקורא להפיק את מלוא ההנאה משנינותו המלומדת של בורחס בלי לרוץ כל רגע לספרייה.