
עדי ליבנה לוגר
הוא ספר שלא היה צריך להיכתב. בספר שיריה הראשון מתעדת עדי ליבנה לוגר את חייה מרגע הדפיקה על הדלת, תחת התואר החדש והכואב בהשתייכותה ל"מועדון השכול".על אף ששירי הספר קשורים בנפילת בנה, אסיף, טעות תהיה להניח שמדובר בספר שכולו עצב. בכוחותיה המיוחדים וברוחו המלווה של אסיף, מצליחה ליבנה לוגר לתעד את מנעד הרגשות המורכב, ולעיתים המפתיע, של השכול."בספר תמצאו את הכאב, אבל גם שנינות והומור מפתיעים. השירים מתארים את היכולת להכיר במציאות הקשה, להסתכל בעומק הפחד והגעגוע, ולנסח את העתיד החדש לאורם. במובן הזה הוא ספר הנוסך המון תקווה בתקופה שנחמה נדרשת ביתר שאת." היא מנהלת משאבי אנוש, מרצה באקדמיה ומשוררת. בעלת דוקטורט במדעי הרפואה ויועצת ארגונית. בת קיבוץ יגור, שם היא מתגוררת עם משפחתה. שיריה פורסמו בעיתונות ובכתבי עת. הוא ספרה הראשון.
נושאים
שנת הוצאה
2025
מספר עמודים
100
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-1 מקומות
ספרים דומים
היה הראשון לכתוב ביקורת
אן פין