
גרטשן רובין
גרטשן רובין מצאה את עצמה יום אחד במטבח, מפנה כלים מהמדיח, ופתאום הרגישה שהיא מתגעגעת הביתה. מה פתאום?! הרי עמדה במטבחה שלה, מול מדיח הכלים שלה עצמה, אבל אז היא הבינה: היא מתגעגעת לא סתם לביתה, אלא ל"אהבה" לביתה. ומה באמת כולנו מבקשים מביתנו? שיהיה בשבילנו מקום מרגיע, שנוסך בנו אנרגיה, מקום שנוכל להרגיש בו בטוחים, שינחיל לנו אושר ויזכיר לנו את האושר שכבר יש לנו.אחרי שלימדה מיליוני קוראים בעולם מהו אושר במובנו הכללי, לוקחת אותנו רובין איתה לפרויקט חדש, שילמד אותנו - חודש אחר חודש, מראשית שנת הלימודים ועד סופה - להתייחס נכון אל סוגיות מרכזיות כמו רכוש ונישואים, הורות ומשפחה, ויביא אותנו אל האושר הנכסף מכול, זה שמתחיל בבית.ספרה הקודם של רובין, "פרויקט האושר", שיצא ב-2010, היה רב מכר, ומבוסס על בלוג שכתבה וזכה להצלחה רבה. רובין, בת 47, משפטנית בהשכלתה, המצוידת בבעל נאה ומצליח, בשתי בנות חמודות, בדירה באפר איסט סייד בניו יורק ובחזות נאה, הייתה אז אמנם מה שנקרא "מאושרת", אבל לא תמיד הרגישה כך. היא החליטה לנסות לברר איך משיגים גם תחושה של אושר, מעבר לתוויות, מבלי להיכנס להגדרות פסיכולוגיות או מדעיות של הרגש הזה, ובעיקר דרך התנסות אישית. היא לא מתיימרת, לדבריה, להשיג אושר מושלם או מאידך למצוא מרפא לדיכאון, אלא רק להיות מאושרת יותר.הספר "האושר מתחיל בבית" עוקב, כמו קודמו, אחר פרויקט אושר בן שנה המחולק לחודשים, אך הפעם הפוקוס הוא על הבית והחיים בו. הבית על היבטיו הוא, לדעתה, מרכיב מרכזי בחיים מאושרים, או כפי שאמר איש הספרות הבריטי בן המאה ה-18 סמואל ג'ונסון, "היות האדם מאושר בביתו הוא התוצאה הנעלה ביותר של כל השאיפות, והמטרה שאליה מכוונים כל יוזמה או עמל". בבית אנחנו מרגישים שייכות ויש לנו תחושת ביטחון, אך גם אחריות ומחויבות. המטרה צריכה להיות, לדבריה, בית יציב, שילווה אותנו לכל מקום.גרטשן רובין היא ילידת קנזס סיטי, מיזורי. היא למדה משפטים בייל, שם פגשה את בעלה, ג'יימי. לאחר לימודיה שימשה כמתמחה אצל שופטת בית המשפט העליון האמריקני סנדרה דיי אוקונור ואף עבדה ברשות התקשורת הפדרלית, אך אז הבינה שמשפטים אינם הייעוד שלה ועברה לכתיבה. הספר "האושר מתחיל בבית: לנשק יותר, לקפוץ יותר, לזנוח פרויקט וניסויים נוספים שערכתי בחיי היום יום שלי" הוא ספרה הרביעי.
נושאים
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-2 מקומות
ספרים דומים
היה הראשון לכתוב ביקורת
שנת הוצאה
2013
מספר עמודים
299
יסמין גולדברג