שושנה אדומה בחושך

הספר מתמודד עם שלוש שאלות עיקריות: כיצד ניתן לזהות את לשונו היחודית של משורר? כיצד הופך קורפוס שירי למשחק־שפה משמעותי בהקשר תרבותי מסוים? כיצד נוצרת זהות פואטית, ואיך ניתן לשרטט את גבולותיה?בהשראת תובנותיו של ויטגנשטיין מוצעת פרשנות שכוללת שלושה סוגי דקדוק: פואטי, דיאלוגי ומיסטי. הספר משווה בין ארבעה מכלולי יצירה שתרומתם וחשיבותם לספרות העברית מוכרת: זלדה, יהודה עמיחי, אדמיאל קוסמן ושמעון אדף.בתקופה זו, שבה מקומה של השירה הולך ומצטמצם בתרבות העברית, חשוב לבחון כיצד השירה הלירית מחוללת כינון־עצמי בהתאמה לשאלות הזהות שמטרידות את יוצריו. מהלך הפרשנות בספר זה מיועד ליצור נגישות ליוצרים הללו על-ידי התמקדות בכינון־העצמי, על בסיס ההנחה שתהליך זה הינו מעניין ואקוטי עבור רבים, במיוחד בעידן פוסט־מודרני.השירה, כך נראה, מעשירה אפשרויות של זהות באופן שמצד אחד חושף ומנסח נתיבים של רגש ושל תודעה רציונלית, ומצד שני מעורר את הביקורת ואת ההכרעה העצמית של הקורא בשאלות־החיים השונות, שלעולם נותרות פתוחות.