איה הג'ינג'ית באמריקה

הספר מהווה המשך ל והוא, כקודמו, בנוי משלל סיפורים, כשעלילת כל אחד עומדת בפני עצמה וכוללת התחלה וסוף פיקנטי. את הספר כתבתי בהמשכים ב''מעריב לנוער'' כאשר סיימתי את לימודי בפקולטה לחקלאות ויצאתי למסע הרפתקאות בארצות הברית.כדי לחסוך בהוצאות הלינה והמזון, התקשרתי עם בואי לאמריקה, למערכת העיתון ''האיכר היהודי'' (די יידישע פארמר), וביקשתי מהם כתובות של בעלי חוות יהודיים. קיבלתי כעשרים כתובות ושלחתי לכל אחת מהן גלויה שבה אני מספר שאני סטודנט ישראלי, העורך סיור חקלאי בארצם. בדרכי אני עתיד לעבור ליד החווה שלהם ואודה להם אם ירשו לי לישון במכוניתי בחצר ביתם ויתירו לי לסייר ולבקר במשק החקלאי שלהם.הגלויות מילאו את תפקידן על הצד היותר טוב ורוב האיכרים שמחו לפגוש ישראלי מארץ-ישראל, להלין אותו בביתם ואפילו להעמיד לרשותו את חדר האמבטיה שלהם. באחד הכפרים זכיתי לחוויה מיוחדת, כאשר בת האיכר, שהתרגשה מאוד מבואי, סיפרה לי כי אביה השוכב על ערש דווי חלם כל השנים על ארץ-ישראל והוא רואה בשליח שבא אליו מארץ הקודש נס מן השמיים (הסיפור מופיע בפרק 'איכר יהודי באוהיו').חוץ מהאיכרים היהודיים זכיתי להכיר גם כמה קרובי משפחה של הורי, שאחד מהם, חצקל, נשוי למכשפה אמריקאית מצויה, בשם הלן, ובימים שבהם התארחתי בביתם שבברונקס, הם ציידו אותי במטען ספרותי שעזר לי למלא את יומנה של איה הג'ינג'ית בחומרים העשויים לגרום למי שרגיל לעשות במכנסיו להכפיל את תפוקתו. יש להוסיף ולספר שיחד עם איה נוסע לאמריקה גם אחיה הצעיר נלי, האמור להשגיח עליה שלא תלך לישון אצל החבר שלה אורי, העובד כמאבטח בשגרירות ישראל בניו-יורק. בסופו של דבר שני האחים חוזרים ארצה ונלי שמתבקש לכתוב בכיתה חיבור "מה עשיתי בחופש הגדול'' כותב שהוא נסע לאמריקה, היה נהדר, אבל לא קרה שום דבר מעניין.