
גלילה רון־פדר עמית, גלילה רון-פדר-עמית
"כל הסיפורים האלה על עב"מים נראים לי דמיוניים לגמרי", אמרתי. מושיק חייך."ולך אין דמיון?" הוא שאל.הייתי קצת נבוך, כי בכל הויכוחים על הגיון ועל דמיון, אני תמיד בעד הדמיון. כי לדעתי, מה שהכי חשוב בחיים זה שהם מענינים ויש בהם הרפתקאות, אם אין לו רעיונות; ולדעתי,לא יכול להיות שיהיו לילד רעיונות, אם אין לו דמיון. אבל עב"מים? מה הקשר ביו עב"מים לבין הרפתקאות? ואם אני אדמיין שנחתה כאן חללית ירוקה, ויצא ממנה חיזר וירד לבור,יהיה לי יותר מעניין? ולדנה הייתי מציע, לא לצחוק לפני שהיא קוראת את הפרק האחרון. כי שפן מי ששפן אחרון.
נושאים
שנת הוצאה
2001
מספר עמודים
89
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-2 מקומות
היה הראשון לכתוב ביקורת