תקופת הגאונים : עם ישראל תחת שלטון האסלאם במאות ז-יב

במאה השביעית כבשו המוסלמים את שטחי הממלכה הפרסית וחלק גדול משטחי הממלכה הביזנטית. השליטים המוסלמים העניקו ליהודים את הזכות לאוטונומיה, והיהודים המשיכו לקיים את ארבע רשויות השלטון ההיסטוריות שפעלו בקרבם גם בשלהי העת העתיקה: ראש הגולה, שהוכר גם על ידי החליפים העבאסים כראש היהודים ישיבת סורא שבראשה עמד גאון סורא ישיבת פומבדיתא והגאון שעמד בראשה וישיבת ארץ ישראל שבראשה עמד גאון ארץ ישראל.מסיבה זו נקראה התקופה שבין המאה השביעית למאה השתים עשרה תקופת הגאונים, ובה התרחשו בקרב היהודים תהליכים חשובים: התגבשו קהילות מקומיות שפיתחו גם עצמאות חברתית והלכתית  יהודים הגיעו לתפקידי מפתח בממשל המוסלמי וצמחה תנועה חברתית-רעיונית חדשה הקראות.בתקופה זו היו הגאונים למקור הסמכות של רוב קהילות ישראל, אך לאחר כיבושה של ארץ ישראל בידי הסלגוקים והכיבוש הצלבני בסוף המאה ה-11, בא הקץ על ישיבת ארץ ישראל, ועם דעיכת הממלכה העבאסית במאה ה-12 בא הקץ לישיבות בבל. כך הסתיימה תקופת הגאונים, וההנהגה היהודית עברה למרכזים אחרים במצרים, ספרד, צרפת ואשכנז.