אשבם

״ כותב שירים מעודנים ומוקפדים על אי־שקט וזיכרונות שהתרוקנו, על אבק בגרון, על לילות וימים שזועקים ומדממים. בלב הספר מחזור מלחמה שנפתח בילד שמביט באביו ומזכיר לו את שעון החול שאוזל עד שיגיע צו ראשון.המבט נמתח אל אופק רחוק: מלחמת לבנון השנייה, מה שצילק את הבשר ולאן שרצו החיילים, חזיתות והתקפות ועולם שנדמה מאז כנופל. זו לא שירה שנכתבה בחדר מראות, אלא בערפל, לצד בורות, בזהירות לא לדרוך בשטח זר״., עורכת הספר.הספר ראה אור במסגרת חממת מפעל הפיס למשוררים.