
אילנה זפרן
איך מציירים געגוע? איך נפרדים? איך מספרים על חתולה שכבר איננה, אבל לא באמת נעלמה? ואיך ממשיכים הלאה? בדצמבר 2024, במפתיע ובטרם עת, מתה החתולה מלרע. ביומן אישי מאויר ומהורהר, עצוב וגם מצחיק, מתארת – אימהּ המאמצת של מלרע – את האבל שלה ושל החתולה מלעיל, שנותרו מאחור. מספר על לכתה של מלרע ועל ההתמודדות עם אובדן חתולי וגם אנושי, על רקע הימים הקשים שלאחר השבעה באוקטובר.קומיקסאית ומאיירת. יוצרת הטור פינת ליטוף במוסף הארץ. פרסמה את הספרים (מפה,2005), (פרדס, 2014) (רפי וספגטי, 2015, 2017, 2020), (טל מאי, 2022) ו (אסיה, 2024) וסיפורים קצרים בקומיקס באנתולוגיות בארץ ובחו״ל. זוכת פרס העיצוב של משרד התרבות והספורט לשנת 2024. חיה בתל אביב.
נושאים
שנת הוצאה
2025
מספר עמודים
72
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-1 מקומות
ספרים דומים
היה הראשון לכתוב ביקורת

אילנה רימלט