קרל פופר והפילוסופיה של דרך האמצע

שתי התפיסות הפילוסופיות, זו של קרל פופר המייצגת את ”הנאורות החדשה” וזו של פילוסופיית ”דרך האמצע”, מתרחקות מפתרונות הקצה, מהרציונליות הלוגית הקשיחה של התפיסה הדיכוטומית; הן מכתיבות רציונליות גמישה יותר המאפשרת עדכון וקבלת החלטות במרחב רב- ממדי של מרכיבים כמותיים ואיכותיים. וכפי שכבר ניסח זאת אריסטו: ”כל מדע מצליח להביא את פעולתו לידי שלמות כשהוא מביט אל האמצע ומכוון את מעשיו אליו [...] השלמות (כך גם בטבע) מדויקת ונבחרת מכל מלאכה באשר היא, וכך תכוון אף היא אל האמצע”. שתי התפיסות הנבחנות בדקדקנות על ידי יחיאל גלבוע גורסות שה”אמת” אינה בהישג ידינו, ולכן כל שאנו יכולים לעשות אינו אלא לקיים תהליכי חִזְרוּר תמידיים: לשער השערות, לבדוק אותן אל מול המציאות באמצעות מאזני התבונה, לתקן את הדרוש תיקון, לעדכן את ההשערות, לבדוק שוב... וכך לנסות להתקרב ל”אמת”. בפופר והפילוסופיה של דרך האמצע נבחנת נקודת המפגש בין משנתו של קרל פופר לפילוסופיית דרך האמצע על פי תפיסותיהם של קונפוציוס, אריסטו והרמב”ם. כמו כן, הספר מזמן עיון ודיון בדוגמאות מתחומי הטכנולוגיה והעסקים אשר עולות בקנה אחד עם תורתו של פופר ועם הפילוסופיה של דרך האמצע, כמו למשל העיכוב בכניסת תעשיית המחשבים העולמית למחקר ופיתוח בתחום המחשוב הקוונטי; התפתחות התקשורת ו”אפקט הפרפר” במרחב הפעילות האנושית-עולמית אשר עשוי להוביל לנקודות קיצון הרסניות. , ד”ר לפילוסופיה של המדע, מתמקד בפילוסופיה של הטכנולוגיה. בעל רקע הנדסי וניהולי B.Sc -בהנדסה, M.Sc משולב הנדסה ומדעי המחשב, ו- MBA. שימש כמרצה מן החוץ בפילוסופיה של הטכנולוגיה במכללות ספיר וסמי שמעון.