האל הפראי

"האל הפראי" הנו ספר ייחודי ופורץ דרך העושה ניסיון כן, נועז, ורחב היקף לתאר את המצב המנטלי הכרוך בהתאבדות. הוא מפליא לחדור אל החוויה הסובייקטיבית של האדם האובדני, לתארה ולחקור אותה במגוון אופנים וסוגות, תוך שימת דגש מיוחד על תיאור "מבפנים", הקרוב  להתנסות האנושית של האדם המצוי במצב זה.אלווארז פותח במֶמוּאָר המתאר את השבועות האחרונים בחייה של סילביה פלאת', איתה היה בקשר קרוב, ומביא מיצירתה בעת ההיא ששיקפה את סערות נפשה; בהמשך הוא מתחקה אחר העמדות התרבותיות, התיאוריות, האמיתות והכשלים המחשבתיים הקשורים בהתאבדות, מתבונן בהם ומשַבֵּר אותם, מָשל היו קרני אור, דרך אשנבי דיסציפלינות שונות: סוציולוגיה, פילוסופיה, פסיכואנליזה, אמנות וספרות. הוא מקדיש מקום נרחב לבחינת הקשר בין התאבדות לספרות, מתעמק ברגישות בעולמם וביצירתם של יוצרים אשר שמו קץ לחייהם, תוך שהוא עוקב אחר קו דק, אפל, המוביל מדנטה דרך דון וייסורי הרומנטיקה,  לתנועת ה"דאדא" ופאבזה. לבסוף, מגולל אלווארז בגילוי לב סיפור אישי, אינטימי ועמוק על אודות ניסיון ההתאבדות הכושל שלו עצמו.אחרית הדבר, אשר צירף למהדורה העברית פרופ' ישראל אור-בך, מדגישה את תרומתו החשובה של הספר להבנת ההתאבדות גם ארבעה עשורים לאחר שפורסם לראשונה, ומתארת את ההשלכות התיאורטיות והקליניות שלה.אל  אלווארז נולד בלונדון (1929) וחי בה עד היום. יצירתו כוללת שירה, סיפורת, ביקורת ספרות, אנתולוגיות וספרי עיון בקשת רחבה של נושאים: מהתאבדות, גירושין וחלומות – ועד פוקר וטיפוס הרים. במשך עשור (1966-1956) היה מבקר ספרות ועורך מדור השירה באובזרוור והביא לידיעתם של הקוראים הבריטיים את שירתם של סילביה פלאת', ג'ון ברימן, וזבינגייב הרברט. בשנת 2010 העניקה לו החברה המלכותית הבריטית לספרות את מדליית בנסון ליצירה בתחום הספרות היפה."האל הפראי", שפורסם ב-1971 ומאז הודפס במהדורות רבות ותורגם לחמש-עשרה שפות, הוא ספרו הראשון הרואה אור בעברית.