ירדן: זהות והישרדות

הצלחתה של הממלכה הירדנית לשמור על יציבות שלטונית למרות הזעזועים שמטלטלים כעת את המרחב המזרח־תיכוני מספקת הוכחה מרתקת למשילות המתקיימת מכוח כל ניגודיה. ואכן, במהלך השנים עשתה הממלכה ניסיונות שונים להבטיח את קיומה ולבסס את זהותה במסגרת המאבק בין שלוש הזהויות – הירדנית, הפלסטינית והישראלית – שמגדירות את המרחב בינה לבין הים התיכון.זה מחצית המאה חותרת האליטה השלטונית בירדן לעצב זהות ירדנית ייחודית המבוססת על בני עבר הירדן ולהבדיל אותה מהפזורה הפלסטינית הגדולה החיה בממלכה. מציאות מורכבת זו כרוכה הדוקות בדחייה מצד ישראל את התביעה הלאומית הפלסטינית ואת הפתרון של שתי מדינות לשני העמים. כל התלקחות אזורית מאלצת את ירדן לשוב ולהתמודד עם אותה דילמה: הרצון לתמוך במאבק הערבי לעומת החשש הטראומטי מפני קליטת פליטים פלסטינים. את המתח האמור חווה ירדן כבר שנים רבות, וביתר שאת בעקבות האירועים שלאחר שבעה באוקטובר, שבמהלכם נעקרו כשני מיליון תושבי עזה מבתיהם, ללא כל פתרון משקם. זהותה של הממלכה הירדנית היא אפוא תוצאה של ניהול פוליטי מורכב ורב־תהפוכות בתנאים של משטר מלוכני, ויש לה השלכות כבדות משקל גם על המציאות הישראלית. למעשה, אפשר לטעון כי אין להבין כהלכה את המרחב שבו אנו חיים אלא באמצעות הכרת תולדותיה ומאבקיה של שכנתנו ממזרח. ספר זה מציע תמונה עמוקה ורחבה כזו ותובנות מאלפות על המציאות הגיאופוליטית המורכבת של אזורנו.  הוא פרופסור (אמריטוס) להיסטוריה של המזרח התיכון ועמית מחקר במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. הוא עמד בעבר בראש המרכז וחוקר זה שנים רבות את ירדן ואת הסכסוך הישראלי־ערבי. ב־2025 הוענק לו אות יקיר אילמ"א (האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם) על תרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של המזרח התיכון.