האפרוח שרצה לנבח

הָאֶפְרוֹחַ נֹחַ שָׁמַע אֶת הַכְּלַבְלַב נוֹבֵחַ וְרָצָה אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי: לִנְבֹּחַ. זֶהוּ סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ בַּחֲרוּזִים נִפְלָאִים, שֶׁבּוֹ אֶפְרוֹחַ מַחְלִיט לִהְיוֹת הַתַּרְנְגוֹל הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁיּוֹדֵעַ לִנְבֹּחַ בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם. הוּא יוֹצֵא אֶל הֶחָצֵר כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַכְּלַבְלַב, אֲבָל לְהַפְתָּעָתוֹ, לְכָל הַחַיּוֹת בֶּחָצֵר יֵשׁ אַרְבַּע רַגְלַיִם וְזָנָב. אֵיךְ יְזַהֶה אֶת הַכְּלַבְלַב מִבֵּין כָּל הַחַיּוֹת? הַאִם יִמְצָא אוֹתוֹ? וּמָה יְגַלֶּה בְּסוֹף מַסַּע הַחִפּוּשִׂים?הִצְטָרְפוּ לָאֶפְרוֹחַ בְּחִפּוּשָׂיו אַחַר הַכְּלַבְלַב בֵּין חַיּוֹת הַחַוָּה הַמֻּכָּרוֹת לַיְּלָדִים, שֶׁבְּסוֹפָם הוּא מוֹצֵא דַּוְקָא אֶת עַצְמוֹ וְאֶת זֶהוּתוֹ הַפְּנִימִית וּמַחְלִיט לֹא לְוַתֵּר עָלֶיהָ.