חופה שחורה בווינה

אך בינתיים התמכרתי למחול, סגדתי לנשיותה והתמוססתי לרגליה. כך ריחפנו לתומנו, החורף חלף והתחלף באביב בשלל צבעים וריחות, הקיץ הגיע עם הירוק החד־עונתי שהפך לצהוב היבש ולקוציו המחודדים, עוד מעט הסתיו ומה יקרה עם הדירה, החוזה, העבודה ואיתנו – האם בעל החלומות יסתפק במתנה זו שזימנו לו חייו, או שלהב החיפוש, הגילוי, היהירות והשריטות יכריע אחרת? כמו הרבה פעמים בהמשך חיי, הטעות והטיפשות משלו בכיפה, עד שלא נמצאתי ראוי לאהבה המאירה. הוא ספר של שיבה למפגשים האנושיים, לאהבות, לפרידות ולתהומות של אז, המחייה וממשיך את שחלף, אבד ונעלם מלב זה עשרים ושלושים שנים. כך נכתבו המשכים עתידיים ליחסים שנגדעו באיבם מזמן, מעלים באוב את שהוחמץ והותיר ריק גדול, מעוררים את הדו־שיח שנמשך במסתרים בהיעדרנו, נותר כנוכח־נפקד, ועתה ניתנים לו עתיד וקול משלו. היקום הגולם על יוצרו?