העתיד לא שייך לכולם

רוברט דונטבילונגהיר היה הפוסט קוף המשפיע ביותר בדורו, הדור האחרון של הפוסט קופים. הפוסט קופים הם אותם ברואים שהגיחו לעולם אחרי הקופים ושכינו עצמם בטעות "אנשים". הפוסט קופים נוצרו וחיו שם, אז על הכדור הכחול, והם הרסו אותו. המצאותיו של רוברט דונטבילונגהיר היו האמצעים בהם הביסה הטכנולוגיה את האבולוציה, והחליפה אותה בטכנובולציה. בין המצאותיו היו הטמפוררי דת' משין שאיפשרה המתה והחזרתו לחיים של פוסט קוף. חיים ומוות היו עיניין של החלטה ואפשר היה למות ולחיות שוב, ושוב, ככה סתם בשביל הכיף. המצאה אחרת שלו הייתה ה"שריר", שכשמו כן הוא, שריר, אבל מהונדס. זה התחיל כהמבורגר שצומח בצלחת עם צ'יפס פלוס סלט, מוצר שחיסל את כל בעיות הרעב בעולם . אחר כך רוברט דונטבילונגהיר גרם להמבורגר לזוז וככה נוצר ה"שריר". השריר היה כלי תעבורה שקט ויעיל שנע על אנרגיית הסנדוויץ. מאחר וכל פיתרון של כל בעיה מייצר בהכרח בעיה אחרת, פיתרון בעיית הרעב יחד עם בשורת המידע האינטרנטי, יצרה בעיה חדשה וגדולה הרבה יותר: תיסמונת ה"גם אני רוצה" פשטה במהרה סביב כל הכוכב הכחול, ופתאום כולם הבינו שהעתיד לא שייך לכולם, אבל כולם רצו גם. נדידת העמים הגדולה ביותר בתולדות הפוסט קוף החלה. הפוסט קופים הטכנובולוציוניים בחרו בחיים הקלים שאיפשרו המצאותיו של רוברט דונטבילונגהיר, והם וויתרו על גופם על מסורבלותו ועל תחזוקתו המייגעת ועל הפרשותיו ההכרחיות, והם עברו לגור על מוחם בלבד במגרות כשהם חיים חיים מלאים באמצעות "משגרי תחושות ומגע". עוד המצאה של רוברט דונטבילונגהיר. האם אלה היו "אנשים"?