לפיד השלום

בסיפור המתאר משחק ילדים פשוט ויומיומי מסתתר מסר שמשמש את אחד המצפנים החשובים בחיים: הידברות בדרכי נועם!  הילד יותם משחק עם חבריו בחצר ביתם. הם מדמים את עצמם לבנאים שבונים קיר למורת רוחו של בעל הבית, שדורש מהם לפרק את מה שבנו וללכת לשחק במקום אחר. כשאביו שב הביתה מהעבודה, מראה לו יותם את הקיר שבנה עם חבריו וחולק אתו את אירועי היום. בתגובה מקריא האב לבנו סיפור על שני שבטים, בעלי יריבות של שנים, שבזכות מהלך של לוחם אחד מצליחים לגשר על הפערים. יותם, שמחליט להשתמש בלקח שלמד מהסיפור, ניגש לבעל הבית, רפאל, ומסביר לו מדוע בנה עם חבריו את קיר הלבנים בשטח הבניין. הפנייה שלו מעוררת ברפאל זיכרונות ילדות שגורמים לו לשנות את דעתו ולהתיר להם להמשיך לשחק עם הלבנים.