המקרית

אסטריד מצלמת שחרים בסוני הדיגיטלית שלה. התריס בחדר של מגנוס מוגף תמיד. הוא אף פעם לא מתרחץ, לא במקלחת ולא באמבטיה. הם תקועים בחופשת קיץ סוג ב' בבית קיט שכור סוג ב' בנורפוק עם אמם, איב סמארט, מחברת מצליחה של סדרת ספרי ריאיונות עם אנשים שמתו לפני שישים שנה, ועם בן זוגה ד"ר מייקל סמארט, מרצה לספרות שונא קלישאות וחובב סטודנטיות. אורחת לא קרואה שכמו יצאה מסרט קולנוע נכנסת במפתיע לחייה של המשפחה. בעיני אסטריד היא סוג של אישה אבל יותר כמו ילדה. בתי השחי שלה לא מגולחים. בשביל מגנוס היא מלאך. מייקל חושב שכניסה היא מילה נהדרת. את איב היא מטלטלת, לא פעם אחת וכנראה שגם לא פעמיים. דרך חמישה קולות, מספרת אלי סמית סיפור יפה וחכם, מלא סודות, תהפוכות ואופטימיות. הרומן נבחר לרשימות הסופיות של פרסי בוקר ואורנג' וזכה בפרס ויטברד לשנת 2005.