הבננה שלו

אולי כדאי להתחיל מההתחלה. קיבלתי את המשימה הראשונה האמיתית שלי ככתבת לענייני עסקים. זו לא היתה משימה מחורבנת כמו כל המשימות הקודמות שקיבלתי.זו הייתה אמורה להיות הפריצה הגדולה שלי. ההזדמנות להוכיח שאני לא רק מברברת כל היום ובאופן כללי לא אסון מהלך. אני אמורה לנסות ולחדור במסווה לחברת גליאון אנטרפרייזס כדי לחקור חשד לשחיתות.(שומעות ברקע את המוזיקה של סרטי ג'יימס בונד?)כל מה שהייתי צריכה לעשות היה לצלוח את הראיון אצל ברוס צ'יימברסון ולזכות בתפקיד המתמחה.התעלמו מהעובדה שהוא נראה כמו גבר שיצא מקולקטיב החלומות הרטובים של נשים, ועוד קושט בתוספת בריאה של 'מצליח לעורר אצל גברים ספקות לגבי מיניותם'. הייתי חייבת להצליח במשימה. בלי תאונות. בלי אסונות. בלי להיות אסון מהלך. כל מה שהייתי צריכה לעשות הוא לשמור על עצמי אסופה, במשך שעה אחת יחידה.ובחזרה להווה-לחדר הישיבות, לפני הראיון. והנה אני אוחזת בננה בידי. בננה ששמו נכתב עליה, שחור על גבי צהוב. מספר שניות מאוחר יותר, הוא נכנס פנימה ותפס אותי על חם. מספר שניות נוספות חלפו והוא קיבל אותי לעבודה.כן. אני יודעת. גם בעיניי זה לא היה סימן מבשר טובות.