הערבי שבלב

חבר השופטים בתחרות אגודת הסופרים העברים והוצאת תמוז בחרו פה אחד את כספר הפרוזה הטוב ביותר לשנת אלפיים. "על רקע המאורעות הפוליטיים של תקופתנו, נפרשת עלילה יצרית ומרתקת, החודרת אט אט אל מתחת לקרום השפיות הישראלית ודולה משם אמיתות הפורטות על מיתרי הנפש של כל אחד מאתנו."  -מנימוקי חבר השופטיםמתוך הספר:מילותיה של נאדיה צפו ועלו בראשו: כל עוד לא ייפגש עם הקורבן פנים אל פנים, לא ידע מי הוא, ועכשיו, כשהוא מכיר את פרטי חייו האישיים של הקורבן, אוכל מצלחתו וישן במיטתו, ניצב במקומו של אביה על המרפסת ומשקיף דרך עיניו על הים, הוא מקבל עליו אחריות לכל מעשיו, מודה בעובדות אבל לא באשמה, כמו שאומרים בבית המשפט, ושואל את עצמו מה הוא אשם שנקלע למילואים וירה, ואז פגש את נאדיה, ואחר כך באו לגור יחד בבית אביה, ועשו ילד, ואם אלוהים בישל את הדייסה הזאת, שיישא הוא באחריות לאשה העצובה שהוא רצח את אביה. נכנס פנימה. הגר לא ישנה, מציצה בו בברק עיניים, בחיוך שובב. הלילה צעיר, והוא הולך לספר לה הכל: למה בחרו לגור ליד הים, למה אמא עצובה, ושהוא שרצח את סבא, אבל שבכל זאת אפשר להמשיך לחיות ולהקים משפחה, ואולי אפילו לשמוח.