סבא שלי

לְדֹב קָטָן יֵשׁ חָבֵר קָרוֹב בִּמְיֻחָד — סַבָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁאִתּוֹ הוּא מְבַלֶּה אֶת הַשָּׁעוֹת הֲכִי מְהַנּוֹת. לִפְעָמִים סַבָּא לֹא רוֹאֶה טוֹב וְדֹב קָטָן נוֹתֵן לוֹ יָד, וְלִפְעָמִים סַבָּא רוֹאֶה דְּבָרִים מֻפְלָאִים שֶׁאֶפְשָׁר לְגַלּוֹת רַק דֶּרֶךְ הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ. וְגַם אִם מִדֵּי פַּעַם סַבָּא מִתְבַּלְבֵּל וְשׁוֹכֵחַ, דֹּב קָטָן מֵבִין שֶׁכָּכָה הוּא, וְכָכָה בְּדִיּוּק הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ! הִיא סוֹפֶרֶת וּמְאַיֶּרֶת מָעֳרֶכֶת הַמִּתְגּוֹרֶרֶת בְּבַּרְצֵלוֹנָה וּבְלוֹנְדוֹן.  “קִסְמוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר נִמְצָא בָּאִיּוּרִים הַחֶסְכוֹנִיִּים וּבַשֶּׁקֶט שֶׁשּׂוֹרֵר בּוֹ.״ “תֵּאוּר מְדֻיָּק וְחָזָק שֶׁל הַתְּלוּת הַהֲדָדִית הַמְּאַפְיֶנֶת אֶת הַקֶּשֶׁר הַחַם בֵּין יְלָדִים  לִמְבֻגָּרִים בַּמִּשְׁפָּחָה.״