שלח את עצמי

"קובץ שיריו של עמוס דגני מציג לפנינו דובר העסוק בהוויות העולם. הקריאה בו חושפת את עולמו של אדם המתבונן בחיבה ובביקורת בעולם הסובב אותו, הן סביבתו המיידית והן הסביבה הרחבה יותר, של החברה הישראלית בכלל, תרבותה ומצבה.  השירים עוסקים בעיקר בעניינים חיצוניים, מחוויות שעל סדר יומו הפרטי ועד סוגיות שעל סדר היום הכללי והלאומי, עם זאת, אין לטעות ולחשוב כי בכך מתחמק המשורר מלהציג את קולו האישי. זאת משום שהתייחסויותיו אל שלל הסוגיות ה'חיצוניות' טוות אט אט טון אישי מובהק, הנעשה מזוהה עם ההתקדמות בקריאה, טון הנרקם מתוך התבוננותו המשועשעת של הדובר בעולמו. זוהי כתיבה של אדם שלעדותו המלבבת 'לא מצליח לכתוב שיר אכזבה', והטון האופטימי והאירוני לעתים, המשקיף בסבלנות מחויכת על עולמו, עולה מן השירים בבירור." (שירה סתיו, משוררת ומבקרת ספרות) זהו ספר שיריו השני של עמוס דגני, לאחר הספר "מי משלם?" (2015).  דגני הינו תושב ערד. הוא סיים בשנה האחרונה לימודי תואר שני בספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.